עצמתי עיניים עצמתי
את כל שערי העיר
ויפו הרכינה צווארה
יפה כמו כל רגע
בכל מקום אחר

יום אחד אחזור בי
מכל צעדי

אבל עכשיו
אל מול מראת עירומים גדולה
איני מתרגלת עבורך
התנצלות כנה
או הסבר

התכנסות של קיץ
אני מניחה

בימים שהיד לא נענית לגעת
אלא בעצמה
לזאת קוראים שתיקה

כמו גם ההשתהות
בין טוב לרע-
אני מתגעגעת נורא
לראות
אך עם זאת ממשיכה להתעקש
לא לפקוח עיניים

(גם אם לדחוף אצבע
לשתיקה בין הרגלים
לעשות שהיא תצרח בסוף
היא תמיד שותקת)

לכן אני ממעטת

לכן אני מניחה
להתגבשות הקיץ
מתוך הגסיסה
בדרכים הרעות שלי
דברים יתכנסו אל מקומם הטבעי
כדרכי ממך אל אחר

וודאי אינך זוכר
הייתי עפה וגופי
במקומו מונח
זה טירופו של אהובי
שבתוכי הובטח
רק שתיקתו ברחובות עוד
תלויה

היפרדות רגעית
אני מניחה

היפרדות רגעית
אני משננת

בלילות שתל אביב לא נענית לגעת
אלא בשדרות עצמה
שם אהובי נשרך נפקח
שתיקתו נתלית על עצים וריחה
כריח עורו

(אפרסקי
מחוספס
בשרני
להפציע
מן הפנים והלאה
עסיס
ושותק)

יום אחד אחזור בי
מכל צעדי
אליו

להתכנס שיהיה לי
מקומי הטבעי.