קראו לו מורדי, מורדי המסתובב.
ואם היית קורא לו, נותן לו שקל או אפילו רק עשר אגורות, הוא
הייה קופץ,
עושה סיבוב סביב עצמו, וצועק "יוהו" כמו קאובוי אמריקאי למרות
שהוא הייה בסה"כ משוגע חצי-רומני חצי-טוניסאי מעכו.
השעה הייתה 11:30 , הוא התעורר וכשפתח את עיניו ראה את החתול
האנורקסי שלו "רקסי" ישן על בטנו.
לא היה לו מושג איך לקום מהמיטה בלי להעיר את החיה הטיפשה אז
הוא הרים את רקסי וזרק אותו על השטיח.
רקסי התנער, התמתח, וקפץ שוב על המיטה, נשכב על הכרית ליד ראשו
של מורדי ונרדם שוב.
מורדי קם, נעל את נעלי הבית החומות שאהב לשנוא כל-כך, פתח את
החלון, הושיט את ידו לעבר מצלמת הפולארויד שנחה על השולחן
וצילם את השמיים, שהיו כרגיל מעוננים וזועפים מעל ביתו.
לאחר מספר שניות, הוציא את התמונה מהמצלמה והתחיל לנער אותה,
מצפה לראות אם הצליח לתפוס את כל הענן.
התמונה, כרוצה לברוח מידו המסורבלת והכבדה של מורדי שניערה
אותה באגרסיביות מיותרת, נפלה על השטיח וגילתה ענן שחור שכיסה
כמעט את כולה. |