|
משייפת
קצוות עצבים
מנסה
להכהות את הרגש.
תאוותי מסופקת
במנות קטנות.
כוחו של הרגל?
דוחקת דמעות
אל גלגל העין.
לא לצאת
רק בין ארבע לשש.
בין
הרצוי
למצוי
אני העומדת
אחת, שתיים, שלוש. |
|
|
רבותיי
ההיסטוריה
חוזרת.
רק שהפעם היא
באה עם כל
החמולה...
ההוא מהעבר
ההווה והעתיד |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.