[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







נועה גול
/
מטורף

אני יודעת שזה היית אתה. זה ברור לי.
דווקא נשר. קצת מוזר, אבל לא רע.
המטורף הזה... הוא יודע איך להפוך ילדות קטנות ותמימות שחולות
על שוקו, למכונות אבל וקפאין שחולות על נצח. אבל אתם לא רוצים
לשמוע, תסמכו עליי.
חזרה לנשר- המטורף הזה קם באיזה לילה, ושלח נשר שיעקור לכל בני
האדם בעולם את העינייים. אחד אחרי השני, הנשר המקולל עשה
כמצוותו. אחרי הכל, מדובר במצוות אדון הלילה.
מטורף. וכך היה, כל נערה וכל זקן שראיתי, לא ראו אלא כאב שקוף.
מה איתי, אתם תוהים?
הוא השאיר לי אותם. הוא תמיד אמר שאני רואה יותר מכולם, וכנראה
התחשק לו להפוך את זה לעובדה חיה.
מטורף, אני אוהבת אותך, אתה שומע? אני אוהבת אותך! בטח קצת
נמאס לך, אה?
העיגולים השחורים מסביב לעיניים שלך, מבקשים ממני כל בוקר
להפסיק לצעוק לך את זה בחלומות.
תכניס לעצמך לראש ששום עיסקה עם השמיים לא תשנה את זה.
הוא חושב שמאז שהירח מת והוריש לו את כס המלכות, יש לו
פרוטקציות עם כל המלאכים. תתבגר מטורף. יש דברים שאפילו אתה לא
יכול לשנות.
אתה יודע, הגיע הזמן שאני אספר לך. הסוד שזורם לי בעורקים כבר
שנה...
רצחתי. אני רצחתי. זה קרה ביום שהכרתי אותך. הרגשתי פתאום איך
העבר שלי חופר לעצמו קבר וכל המחשבות שרקדו לי בראש נעלמו תוך
כמה שניות. בנאיביות קרה מדי, לקחתי תשעה סכינים, ורצחתי. זה
לא לקח הרבה זמן, אבל גם היום- שנה אחרי הרצח, הדם עדיין מכתים
לי את האצבעות.
מה אתה חושב? ואני מתחננת, תמחוק כבר את החיוך המתנשא שלך
מהקירות.   התובע, אה?
אולי כדאי שתיקח את ההומור שלך לאיזה קבוצת תמיכה.  שמעתם? הוא
רוצה לקחת אותי לבית משפט. להיות התובע, ואולי באותה הזדמנות
גם לשחק ת'שופט. אולי גם תזיין אותי בין הדיונים, מטורף. לא
עברנו על זה כבר?!  כל פעם שהצלחתי לעצום את העיניים בשנה
האחרונה- נתת לי לטעום שפתיים של שקר.  אבל רק אחר כך סיפרת לי
שהן מורעלות.
אתם לא מבינים מה הקשר? הרעל הזה החזיק אותי קשורה. אין טעם
להכניס אותי לשום כלא, אני הרי נולדתי בכזה.
שינית אותי, מטורף.הפכת לי את החיים לסרט מצוייר. סרט מצוייר
קלאסי, רק שאתה מגלם את הבמאי, המפיק, וחצי מהדמויות. תכתוב
כבר את הסוף, אני מתפוררת.
הוא כבר מזמן לא דופק בדלת לפני שהוא נכנס אליי הבייתה, אתם
יודעים?
אני יכולה להרגיש מתי הוא בא. תמיד יש רעש כשהוא אצלי. משום
מה, כל פעם שאנחנו בחדר שלי, האושר והעצב מחליטים להזדיין כמו
חיות במיטה של ההורים שלי. אבל הרעש לא מפריע לך, אה מטורף
שלי? אתה אוהב את זה, ואני- אני אוהבת לראות אותך אוהב. גם אם
זה לא אותי.
מה עכשיו, אתה שואל? אני אמשיך לצעוק לך בחלומות כמה שאני
אוהבת אותך, אתה אולי תכתוב כבר את הסוף, טירוף מקסים שלי
ואתם- אתם תמשיכו לחיות במטרה אחת בלבד, תשכנעו את הילדות
להמשיך עם השוקו לעד, לא משנה כמה הירח מפתה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אתמול ראיתי
אותה הולכת
לבדה


התל אביבי שזאת
אהבה


תרומה לבמה




בבמה מאז 17/3/01 22:28
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נועה גול

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה