"תשמע, חביבי, אני מרוצה מההתקדמות שלך, כל הכבוד", הקול העבה
והשקט הזדחל לאוזני הצמודה לאפרכסת.
"לא האמנו שתצליח לצאת מזה , וואלה כל הכבוד לך" .

"האמת היא שלקח לי הרבה זמן , התיאשתי לא פעם. אפילו החלטתי
לוותר. עד שבסופו של דבר לא היתה ברירה.
ואז אמרתי לעצמי, קדימה, או שאתה מתגבר על הענין,או שאתה תקוע
באותו המצב לזמן בלתי מוגבל."

"כל הכבוד לך,ואנחנו באמת התאמצנו. ההצעה של שרון היתה להעמיד
אותך באיזור נייטרלי, ללא תמיכה מסביב.בלי חברים , הסיכוי
להפיל אותך היה גדול יותר".

"אז שרון בודד אותי. הבדידות היתה לא קלה. שעות על גבי שעות
ישבתי עם עצמי ועשיתי שטויות , סתם בזבזתי זמן. לא ידעתי איך
לגשת לבעיה, לא היתה לי מוטיבציה".

"כמובן, כשיש לך חברים מסביב , הכל הרבה יותר קל, אתה מרגיש
בסדר, שייך, יש מי שיעזור לך.
האמת היא שהיה לנו קשה ליצור נגדך דחיה בסביבה, אז בנינו לך
באישיות ביישנות ביצירת קשר עם אנשים.
אה, של מי היתה ההצעה הזו.....שריד..כן , הוא הציע זאת. הוא גם
הציע להכניס בך יהירות. כשאדם מתנשא, בדיוק כמו כשאדם חושש מכל
מילה שהוא אומר לסביבתו , הוא לא יוצר קשר, הוא מתרחק . שריד
אמר שזה יצור בך מתח בקשרים בינאישיים- מתח שימנע ממך לתפקד
כיאות בחברת אנשים. ככה הוא חשב להגביל את היכולת שלך ליצור
קשרים. הוא בנה על זה שבשלב כלשהו תסתגר בביתך. עבודה , בית,
עבודה, בית."

"חברה, עשיתם לי חיים לא קלים" , התלוננתי לתוך השפורפרת, " של
מי היה רעיון העבודה הזו..?"

"חה, חה ,חה", צחק אהוד מעברה השני של השפורפרת, " זה היה
הרעיון שלי, אני זוכר שדווקא שולמית התנגדה, היא אמרה שזה קשה
מדי. מה , חשבת שנשים אותך לעבוד במקום עם הרבה אנשים...חה,
חה, חה...
המשרד הקטן עם הצוות המצומצם נבחר בקפידה. אנשים מבוגרים ממך ,
שלא יהיו לך נושאי שיחה איתם.
בחרנו גם אנשים שלא יסתדרו עם האישיות שלך , שלא תהיה כימיה
בינך לבינם. דאגנו גם שהקשר שלך לקהל יהיה מצומצם ומהיר, שלא
תיצור קשרים. איך עשינו את זה, אתה שואל, פשוט מאוד...לחץ
עבודה.
כשלחוצים אין זמן לפטפט עם אנשים, ובטח שלא להכיר בחורות."

" תשמע, אהוד, אני כמעט עזבתי את העבודה הזו, לא יכולתי
יותר..."

"אתה חושב שלא צפינו זאת",נכנס אהוד לתוך דברי," בורג קלט את
זה ואז העלינו לך את המשכורת. ההנחה היתה פשוטה- עבודה קלה,
משכורת סבירה,הכנסנו לך קצת עצלות באופי, ואתה התפשרת למרות
השיעמום והחברה הדלה.
ידענו שיש לך מרכיב באופי שימשוך לכיוון עבודה עם אנשים,
קיוונו שהאלמנטים האלו ימנעו ממך להתחיל את החיפוש המייגע אחר
עבודה אחרת."

"תשמע, אני נתקעתי שם שלוש שנים, זה היה אמבוש רציני."

אהוד צחק, "מה , אתה חושב שלא היו בעיות. אחד העובדים איתך
התחבר אליך באופן חשוד, אז גרמנו לפיטוריו.ההנחה היתה שכאשר
אתם עובדים ביחד, העבודה לא מתבצעת כיאות. כמובן שהורדנו את
כמות העבודה למינימום- כדי שתשתעממו ותתחילו לזלזל.
חוץ מזה, בשלב מסוים נוצר לך זמן פנוי לאחר העבודה, פחדנו
שתנצל אותו להיכרויות, וכאן סנה נכנס לתמונה בדיוק בזמן. הוא
אמר שמכיוון שמחשבים זה חזק בשוק, אתה תתפתה ללמוד זאת, למרות
שאתה לגמרי לא מתאים, ואז אתה מבזבז כסף וזמן. אני חשבתי שזה
לא רעיון טוב, בגלל שאתה יכול להכיר שם מישהי.
סנה אמר שאין הרבה סיכויים מכיוון שמי שלומד מחשבים הם כמעט
תמיד בנים, וגם אצלהם חיי החברה, והיכולת ליצור קשרים דלה.
ליתר ביטחון הוא סידר לך קורסים ללימוד ביתי במחיר מוזל. אתה
התפתית, ורותקת לספרים בביתך .עבד טוב הרעיון הזה,הא......?

"כן, אין ספק שהמהלך הזה הפיל אותי לשנה וחצי, כל הזמן עבדתי
ולמדתי, אבל בסוף הבנתי שלא יצא לי מזה כלום,והפסקתי עם
זה",אמרתי בקול חלש.

"האמת היא שזה בא אלינו כהפתעה",אמר אהוד, "ואז ביבי הציע
להכניס בך כישרון סיפרותי.הרעיון היה להושיב אותך מול המחשב
שעות, עם עצמך , לכתוב סיפורים.ופה היתה הטעות."

"ביבי לא אשם", סינגרתי, "הוא לא יכול היה לצפות את ההתפתחות
הרוחנית שלי בעקבות הכתיבה.
הוא לא יכול היה לחזות את הנוף החדש שיתגלה אלי , את ההסתכלות
החדשה שפיתחתי."

"כן, שיחקת אותה,בנקודה הזו התחלת לנצל את הידע שלך במחשבים,
לגלוש באינטרנט, להגיע לאתר  "במה חדשה", ולפרסם את הסיפורים
שלך,ואז הכרת את.... , איך קראו לה...,מירב.., אם אני לא
טועה.."

"כן, מירב", אישרתי," הכרתי אותה באותו אתר.היא פתחה בפני
עולמות חדשים."

"ומכאן כבר לא יכולנו להשתלט עליך, התחלת להשתולל עם בחורות על
ימין ועל שמאל. בסה"כ לא רצינו שתתחתן...זה יכול לפגוע בתפקוד
שלך, בתשומת לב שלך לתפקיד.",אמר אהוד בצער.

"שמעתי שהעפתם את ביבי...."

"הרעיון הסיפרותי היה שלו",אמר אהוד "אז הוא שילם את המחיר,
הרבה ישיבות וכאבי ראש עלו לנו הרעיונות שלו".
אבל אתה יודע מה, החלטנו בכל זאת לקבל אותך לתפקיד"

"מה, באמת...?", החנקתי את צעקת השמחה שעמדה להתפרץ מפי.

"חיובי",אמר ברק, "ועכשיו אם תסלח לי, יש לי ממשלה
להציג.....".