באיזה גיהינום נוצרת והועלת באוב?
מאלמת, מעוורת, מחרשת בצרחות-אימים
ומהפנטת. שפחתו של אהורמין,
לכי מכאן, ממך רק סבל ומכאוב.
כמו אש, שמאכלת כל חיץ בדרכה,
את מחלחלת לוורידים, לעורקים, ללב.
הרעל מתפשט בכל הגוף, וכמו זאב
את משסעת את נפשי בצעקה.
את נהימות הרעם את הופכת לגניחה
מתרפסת, צייתנית לאדונה.
ומה נשאר לי? רק להיכנע,
ללחוש לו שוב: "אני אוהב אותך". |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.