שרואות הכל,
יכולות לספר הרבה
על דוד, על שלמה,
לספר על שמואל
ועל הורדוס.
האבנים שזוכרות הכל
יכולות לספר על
יהודה המכבי
ועל הגולה הגדולה,
לספר על בדידות
משך אלפיים שנים
ועל העליה הראשונה
והקמת המדינה.
האבנים גם זוכרות
איך באתי אליהן
ילדה קטנה,
איך חזרתי
אשה בוגרת
ונגעתי בהן בחרדת קודש.
אבל האבנים לא יודעות
איך נפשי נקרעה בי
מכמיהה עמוקה ורצון עז,
מקנאה ורחמים.
האבנים רק ראו ביניהן
פתק לבן ובו בקשה יחידה-
להיות אמא.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|