"באתי לגאול אותך"
"מה???"
"מה ששמעת, באתי לגאול אותך מייסורייך, באתי לעזור לך"
"לעזור לי? אף אחד לא יכול לעזור לי עכשיו, לא עכשיו."
"אבל הגעתי, אני כבר פה"
"מי אתה בכלל? אני מרוצה מאיך שאני עכשיו אז לך!"
"את יודעת בדיוק כמוני שאת לא מרוצה, אף פעם לא היית ובקצב הזה
אולי גם אף פעם לא תהיי. את יודעת בדיוק כמוני כמה את בוכה
בלילות, בוכה מכאב על מה שהיה ועל מה שעוד עתיד לבוא"
"מה? מה אתה? מי אתה? למה אתה עוקב אחרי? איך אתה יודע את
הדברים האלו? לך מפה מופרע! אתה מפחיד אותי! לך לעקוב אחרי
מישהו אחר!"
"אני לא יכול, אני המלאך שלך"
"המלאך שלי? מה זה אמור להביע? זה איזשהו תירוץ מקורי כדי
להכניס אותי למיטה? טוב, זה לא עובד, אני רוצה שתצא מפה
עכשיו!"
"אבל אני השומר שלך, לכל אדם יש מלאך - שומר שמשגיח עליו
מלמעלה. מייעץ לו, מראה לו את הדרך הנכונה בה הוא אמור לבחור
בהמשך החיים שלו"
"ומה קרה שנזכרת בי פתאום? איפה היית במשך חמשת השנים
האחרונות? איפה היית כל החיים שלי? עכשיו לבוא לייעץ לי?
אידיוטיות לשמה..."
"אני מצטער, אני לא המלאך הקבוע שלך, אני חדש פה, היה איזשהו
בלבול למעלה. אני באמת מצטער..."
"מצטער, זה מה שכולם, לא? כולם נורא מצטערים על הכל! כולם
חושבים שבזה שהם יגידו לי סליחה כל הבעיות יפתרו הא? כולם תמיד
מצטערים אבל לאף אחד אין את האומץ לבוא ולהגיד שהם טעו, שהם
יעשו הכל כדי לפצות אותך, שהם האנשים הכי לא אחראיים בעולם.
כולם יגידו סליחה ויניחו שזה פותר הכל! אף אחד לא יקום כדי
לתקן את הטעות שהוא עשה! סליחה סליחה כל הזמן ושום דבר שיתקן
את המצב ובגלל זה הכל נשאר כל כך חרא! כל העולם שלנו בנוי על
סליחות! אבל אתה יודע מה? סליחה יכולה להתקבל כמה פעמים אבל
בשלב מסוים היא פשוט מאבדת את המשמעות שלה, בשבילי כבר לא
קיימת מילה כזאת - 'סליחה'. אין דבר כזה! זה סתם עוד קשקוש כמו
שילדים קטנים אומרים! כי מה זה סליחה? אוסף של הברות שאומרות
שמישהו טעה הוא טעה, בסדר! שיעשה משהו לתקן את זה! כולם חושבים
שלהגיד סליחה פותר אותם מלתקן את מה שקרה! אז אל תגיד שאתה
מצטער! לא, אל תגיד את זה לי."
"אז מה אני אמור לעשות? את עומדת פה, מטיחה בי האשמות שאני כבר
בכלל לא בטוח שהן מופנות אליי ומצפה שאני אשנה את העולם! אני
באתי לפה לתקן את הדברים הרעים שקרו כאן! לתקן את שומעת? בדיוק
מה שאת אמרת שאין לאף אחד, ולי ביניהם אומץ לעשות. אז הנה. אני
פה מוכן לשירותך, מוכן לתקן את כל הדברים הרעים שקרו, אם זה
באשמתך ואם לאו אז אם את מתכוונת לעמוד כאן ולהמשיך לצעוק עלי
אז קדימה, אני פשוט אחזור לי אל העננים ואשלח לך מלאך אחר, אחד
שכבר רגיל לתלונות! את יודעת מה אני שונא באנשים שכמותכם? אתם
תמיד מאשימים אחרים בבעיות שלכם, אף פעם אתם לא תאשימו את
עצמכם! תמיד תמצאו את האשם שמישהו אחר! פיטרו אותי מהעבודה -
הבוס אשם, לא תחשבו לרגע שאולי אתם עשיתם משהו לא טוב שגרם ו
לחשוב פעמיים על זה שהעסיק אתכם. המכונית התקלקלה - המכונאי
אשם, לא תחשבו לרגע שאולי במקרה נסעתם יותר מדי בלי ללכת
לבדיקה במוסך או שאולי לא החלפתם שמן בזמן וממש לא חסרות לי
עוד דוגמאות!" וכשסוף סוף בא מישהו עם רצון לתקן את הדברים
ש"התקלקלו" אתם מאשימים אותו בהכל, גורמים לו רגשות אשמה ובכל
מוציאים לו את כל החשק לעזור! אז מה עשיתם בזה? למה אתם מצפים?
אתם מצפים שהכל יהיה מושלם? טוב, אז זה לא ככה ובקצב הזה זה גם
אף פעם לא יהיה. אז תמשיכי לעמוד שם ולהסתכל עליי במבט תמים
כזה של
'אבל-לא-עשיתי-כלום-אין-לי-מושג-על-מה-אתה-מדבר-בכלל-אני-רק-שה-תמים'
ותאשימי את כל העולם בבעיות שלך כי לי כבר לא אכפת. אני הולך,
תדאגי לסדר את הבעיות שלך לבד"

כן, אני יודעת שאין לזה התחלה או סוף אבל זה קטע שכתבתי
כשהייתי מעוצבנת והייתי צריכה להוציא את זה על מישהו (או במקרה
הזה על משהו..) תהנו!