|
שוכב לו הבבה באמצע הרחוב
בן ארבעים כמו תשעים
רע לו או טוב.
הדרגש והפיח הם כל רכושו
הבט בעיניו ותראה את נפשו.
שוכב הוא כמו מלך על הדרגש
חיוך מפניו לרגע לא מש.
ואתה בן תרבות עולה ופורחת
צורך את הכל ואין לך נחת
עכשיו לך תסביר זאת
חכם נעלה
איך זה הסבל שלך רק עולה.
|
|
|
נשבע לכם ששמעתי
את ז'וז'ו
אבוטבול אומר
למני פאר, מני
אנחנו בתקשורת
חייבים להבליג,
אני לא בתקשורת
ואני לא מבליג!
מוטי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.