[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ללי צוקר
/
בסוף העולם

כשהייתי קטנה אבא שלי היה לוקח אותנו לראות את סוף העולם.
סוף העולם היה בעצם רחוב ללא מוצא בשכונה שלנו. בסוף הרחוב היו
שני ספסלים וקיר לבנים וכשהסתכלנו לא היה כלום מעבר לקיר חוץ
מואדי ועוד ואדי.
את האמת אחרי הקיר יש בתים וכבישים ובואדי יש עוד ישובים אבל
כשהינו קטנות לא ראינו את כל זה, יכול להיות שהינו פשוט יותר
מדי נמוכות כדי לראות מעבר לאותו הקיר, אבל בשבלינו זה היה סוף
העולם.

עכשיו אני כבר גבוהה ואני יושבת שם בלילות ורואה את הבתים
והכביש והאורות הרחוקים, אבל כשאני עוצמת עניים, בשבילי, זה
עדיין סוף העולם.

אף פעם לא רציתי לגדול, רציתי להישאר קטנה. אני עדיין רוצה.
כשאתה קטן כל העולם נראה גדול, עכשיו העולם נראה לי מיותר.
כשאתה קטן ההורים שלך מרימים אותך בשביל כל מני דברים כמו
לראות את הגלידות כדי שתוכל לבחור, כמו לעזור לך להגיע לדברים
במדך הגבוהה או סתם בשביל לתת לך חיבוק.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
סליחה על הסלוגן
הקודם.
טעינו.


תרומה לבמה




בבמה מאז 10/9/02 0:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ללי צוקר

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה