גלי א / מנת הסבל היומית |
היא מספקת לי אליבי אמצעי ומניע.
אני מתענגת עליה דקה
ואז זה מגיע
והיא מתענגת עלי,
אבל היא טובה אלי.
מדליקה סיגריה
לשאוף,
לשרוף
את המובן מאליו.
אחר כך מתמקדת בעשן
והוא מספק לי מחבוא
כל העומד מאחורי,
מלפני,
ומצדדי
לא יכול לבוא.
והנה הוא
מגיע,
מבציע,
בוקר שמש אכזר.
ואני שרציתי יופי קר
נתקעתי במין עונת ביניים
לא נותנת לבלום,
לא נותנת לחלום,
לא נותנת לנשום
ועוצמת עיניים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|