זהו שיר מסדרת "הסיוט של קטי"-להקת רוק שהייתה לי לפני מספר
שנים והתפרקה.
הגיטריס יניב טייכמן שכתב את רוב השירים, הקלידן אליאור רוה,
המתופף יוני דבורין, הבסיסט גדעון תשבי ואני הסולן.
היינו להקה של חומר מקורי,עם הרבה מחאה בשירים,הופענו מספר
שנים עד שהתפרקנו וכל אחד הלך לדרכו.


הם עומדים על הבמה ושוברים את הכלים,
מדברים במונחים מקצועיים,רושם על האנשים הנכונים
קוראים לשירה טקסט ולשירים קוראים חומר
בובות לציבור,במסווה של להקה

הם עושים רעש,כי זה מה שמדבר
ואנשים כבר באמת לא שומעים או מנסים משהו אחר
אמרגן מלוקק,מוצץ להם ת'דם
"להיות או לא להיות",הם שואלים את עצמם

אתם בובות לציבור,במסווה של להקה
אתם הצטרפתם לשורה מאוד ארוכה
אתם גימיק קטן,לתקופה הקרובה
כבר נמצא משהו אחר,לתקופה הבאה

אז למי להפנות אצבע מאשימה,
לאומן המתוסכל,חסר הדיעה
או למפיק שיושב בתוך שמונים אחוז רווחים
האם אף אחד לא שם לב שהעסקים מסריחים

ומכאן נמשיך והמעגל יסתובב,
המסר שוב לא הועבר,אך מצאנו עוד הרכב,
הם מנגנים את "רוני",מול קהל אוכלי צ'יפס
הם יספקו היטב את נערי "דור האיקס"