אם לכל הגברים היה זין באותו הגודל, הדברים היו הרבה יותר
פשוטים. אולי, בעצם, הגברים היו היו יותר פשוטים. יותר אמיתיים
ונטולי אגו. טוב, אולי לא נטולי אגו לגמרי, אבל קצת פחות.
הרי בדרך כלל, הגברים בעלי האבר שגודלו הוא מעל הממוצע, הם
הגברים שמזינים יותר, שיותר בטוחים בעצמם-למרות שצריך לתת את
הקרדיט לגודל האבר ולא לגברים עצמם- הרברבנים יותר,ובעיקר, הלא
נאמנים. בקיצור, הגברים הנחמדים והפלרטטנים, אבל בעצם, הגברים
"הרעים".
ולעומתם יש את בעלי האבר שגוגלו מתחת לממוצע.
אלו הם הבחורים השקטים, הבישנים, הלא בטוחים בעצמם כל כך,
ובעצם הבחורים "הטובים".
זאת בעצם הבעיה עם גברים. זה שיש להם זין.
הם מתיחסים אליו כמו אל עוד בן אדם קטן, קוראים לו בשמות,
ונוהגים ביתר עדינות כלפיו. הוא כמו עוד מח בשבילם.
וכמנהגו של מח, הוא גם נותן לפעמים פקודות, ואפילו חושב במקומם
במצבים מסוימים. והגברים יהיו הראשונים להודות בכך. כי בכל
זאת, לא משנה כמה שנשים ינסו להבין גברים ואת דרך המחשבה שלהם,
או אפילו יתימרו לחשוב שהן באמת מבינות אותם, זה אף פעם לא
יהיה 100 אחוז נכון.
עכשיו. תארו לעצמכם שלכל גבר וגבר בעולם הזה יש אבר באותו
הגודל, ואפילו נרחיק לכת ונוסיף, שגם באותה הצורה, כולל הכל.
בן אדם הולך להשתין, שולף את אלביס או את ג'וני, לידו נמצא
אותו אלביס בדיוק, רק שבעלו הגאה קורא לו בילי.
לאף גבר אין שום סיבה להתרברב באברו, וגם, שום סיבה להתבייש
בו.
הרי כולם הם , בעצם, אותו אחד.
ובקשר לבחורות בעסק הזה... ממצד אחד נגמר החיפוש אחרי הזין הכי
גדול, הכי ארוך הכי רחב וכו', ומצד שני, נגמרת הבאסה של
התקלויות בזין הכי קטן, הכי מכוער הכי דק וכו'.ובאותו נושא
נגמרת גם הבאסה של הגברים.
כמו כן, נגמרת ההתרברבות של הגברים שזכו באבר שגודלו מעל
הממוצע, ועקב כך מרגישים עליונות מסוימת, וחשים זכות מלאה לא
להתחייב לאישה אחת, כי במעשה כזה, כל שאר בנות המין היפה
בעולם, עלולות שלא להתקל באותו אבר, וזה הרי, לא הוגן.
צודקים. באמת בחורים הוגנים מאוד.
ובקשר לבחורים שהרבי הוריד יותר מידי: נגמר סיוטם הגדול של
להוריד את המכנסיים ולשמוע צחוק חנוק, נגמרו ה"פור פליים"
הארוכים מידי, נגמרו מדידות הסרגל היומיומיות, ואולי עכשיו הם
יהיו בחורים טובים באמת, בלי שום סיבה נסתרת, לכאורה, כמובן,
הרי הסיבה הנסתרת ידועה.
אבל, זה כנראה סתם חלום, או מחשבה .
כי , קודם כל, זה לא יקרה אף פעם, ואם זה כן יקרה, זה יתחיל
לשעמם די מהר. ולמען האמת החיפוש אחרי הזין המושלם מרגש אותי
כל פעם מחדש.
למרות שבדרך כלל אני מצטערת שהבחור הוריד את המכנסיים. או שאני
הורדתי את המכנסיים, או הרמתי את החצאית. תלוי במקום, בזמן
ובמצב הרוח.
עוד אפשרות היא סירוס, כמובן.
זה אולי נשמע קצת אכזרי, אבל בניסוי על להקות זאבים, התברר
שהזאבים המסורסים היו הרבה יותר חברותיים, ופחות רכושנים,
לעומת הזאבים הלא מסורסים שהתבודדו רוב הזמן והיו טריטוריאלים
ואלימים.
גם זה רעיון.
אבל שוב, למען האמת, אם בחור כלשהו היה נמצא איתי, והיה כל
הזמן נחמד לכולם ולכולן, ולא קנאי בכלל, אפילו לא קצת, זה היה
עולה לי על העצבים.
מבט מאיים לעבר זאב אחר שמביט לעברי, או חשיפת שיניים אף פעם
לא הזיקה.
רק בלי ציפורניים.
עם ציפורניים רק לי מותר. |