ובשתיקתך אתה מתחפר.
ובשתיקתך אתה מביע ומוסר.
מוסר רגש ומוסר, מוסר עלבון וכעס.
כאב עמום על מה שיכול היה לקרות,
אך היה חסר תקוה מלכתחילה.

ואת דמעתך אתה משתדל להסתיר.
ואת דמעתך אתה שומר, נוצר בפנימיותך.
נוצר את האהבה, את החלל שהיא יצרה.
געגוע פנימי שרק אתה מכיר לחיבוק עוטף הנפש.
האם תהיה עוד הזדמנות לכפר על חטא חוסר התקוה ?!

ובחיוכך אתה מגלה מחדש את האמונה.
ובחיוכך אתה קורא תגר על חוסר התקוה.
האמונה שהלב והחכמה יגברו תמיד על הרע.
תתרומם נשמתך מתוך תהום תהומי הייאושים
ובהלך דעת תתהלך בשבילי עולם,
על דרכי הטוב והרע, טומאה וטהרה, חיים ומוות
בחיפוש ובירור מתמיד על דרכה של האמת לאמיתה.