אור לבן, בוהק, אולי זאת הדרך?
לעקוב אחרי האור, תמיד חשוב, לזכור לא לשכוח.
ופתאום הכל שחור, עדיין לא החליטו.
מלאך או שטן? בזמנים כאלה אי אפשר לבטוח באף אחד.
תמיד חשוב, לזכור לא לשכוח.

יותר מדי אנשים, כבר אין פרצופים, אפילו שמות בקושי שומעים.
אבל את מי שכן רואים, זוכרים. הדמות חקוקה במוח כמו באבן, כמו
לב של אבן.
תמיד חשוב, לזכור לא לשכוח.
מדי פעם רואים זכוכית מנופצת, אקדח טעון.
צעקה חרישית לעזרה ודממה.
דממה שכואבת יותר מהשריטות, יותר מהמראות ויותר מהמוות.

ראיתי מלאך. אולי סוף סוף החליטו.
איש לבוש לבן, זה חייב להיות מלאך.
הרי הכל התחיל משטן - איש לבוש גלימה שחורה.
הוא בא ולוקח אותי ואני מנסה לזכור.
לזכור את כל מי ששם, את כל המלאכים שלי.
תמיד חשוב, לזכור ולא לשכוח.