אסף רבינר / היתול של קיץ |
נעליו בפינה של החדר,
חולצתו שרועה על שרפרף.
הוא שוכב על מזרן במרפסת,
בראשו בשמיים הוא צף.
ברכבת של 8 בערב
ראה הוא אותה ישנה.
מאז חולם על שפתיה
ומדמיין הוא פגישה ראשונה.
כבר יומיים חושב רק עליה,
על כיצד את גבה יעסה.
שאלה את מוחו מעקרת,
בידיו את עיניו מכסה.
עניינים של הלב יספר לה,
מאחר ובה הם עוסקים.
היא תציע משגל וסיגריה
והוא, ברוב חשק, יסכים.
אהבה פה איננה המסר,
אלא רק אמתלה ותירוץ.
מנסה הוא לזכור בחלום
אם בפנים יש לגמור או בחוץ.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|