New Stage - Go To Main Page

עידו ארז
/
גמר חתימה טובה

אולי הדבר שאני הכי שונא ביום כיפור זה את הילדים הקטנים האלה
שהולכים לבית הכנסת עם האבות שלהם ומפריעים כל התפילה ברעש
ובכי של רעב. בצדק, בצדק הם בוכים הילדים. הם לא אכלו כבר יום
וחצי והרעב הזה הוא לא התענוג הכי גדול שילד עובר בצעירותו. אם
אני הייתי יכול אז אני מבטיח לכם שגם אני הייתי בוכה לאבא שלי
שאני רעב אבל אבא שלי כבר לא במצב של בית כנסת. הוא די מרותק
למיטה שלו חוץ מלפעמים שיש לו מין פרץ של אנרגיה לא מוסברת ואז
הוא קם ורואה טלוויזיה, "ערב חדש" בדרך כלל. אבל הילדים האלה
יכולים להרוס לי את כל הטוהרה המזוינת של יום כיפור. זה לא
שאני באמת מתכנן על איזה חתימה טובה אבל אני בכל זאת אוהב את
האווירה הנקייה הזאת של יום כיפור. כאילו האוויר שבריאות קל
יותר מבשאר השנה וכל מי שעובר לידך מחייך אלייך חיוך של מי
שעכשיו הצליח להוציא מקיבתו איזה מטען של 400 גרם גרעינים
קלויים שאכל לפני הצום קל. רק הילדים שבוכים ומרעישים מזכירים
לך שבעצם שום דבר לא מיוחד היום הזה ושמחר האוויר יהיה אותו
אויר שנשמת שהודיעו לך שחברה שלך חולת סרטן או משהו עצוב אחר.
היינו יחד חמישה חודשים שהיא התחילה לקום כל לילה איזה 4 פעמים
לשירותים. בהתחלה לא חשבתי שזה כל כך חריג. "מה לא היית אף פעם
עם בחורה עם שלפוחית קטנה?" שאלתי את עצמי. אבל אז התחילו
הכאבים. חודש אחר כך כימותרפיה ולחברה שלי יש קרחת. אני אולי
מחשיב את עצמי בתור הבנאדם הכי נאור שיש בבניין שלנו ובאמת
שאני תורם את כל הכסף  הקטן שיש לי בארנק שבאים הילדים מהאגודה
לחרשים או אילמים או גידמים או כל צרה שלא נפלה על איזה מגזר
אבל שבאתי לבקר אותה במחלקה אונקולוגית ב' היא פשוט נראתה
מפחיד. ואחרי זה כבר לא יכלתי להישאר איתה. היא הפחידה אותי.
וזה הרי כל כך קשה להגיד לחברה שלך שאתה לא רוצה להתראות יותר
בעיקר אחרי שהיא יצאה מההקרנות בשלפוחית, אבל מה תעשה תמשוך את
זה הרי לא יהפוך קל יותר. אז חותכים עניין ומקווים לטוב, במקרה
שלי זה היו  הסמים שבית החולים נתן לה, כך שלקוות לגמר חתימה
טובה אחרי שזרקת בחורה בבית חולים על סמים עם סרטן בשלפוחית
השתן זה קצת נאיבי. נחכה לשנה הבאה אולי יהיה יותר טוב, כנראה
שלא. וזה גם לא שהתפללתי לסליחה ממנה כי אני לא חושב שיש על מה
לסלוח, אם אלוהים לא מצליח לבין בחור שראה את שחברה שלו נראית
כמו עימנואל הלפרין אחרי שהריץ איזה עשר שורות במסיבת יער
והחליט שלא ממש מתאים לו עכשיו להכניס את הלשון שלו לתוך הפה
שלה אז באמת שאני לא מבין למה להתפלל בכלל. הרי אומרים שהוא
יודע הכל אז בטח הוא מבין אותי אבל עדיין גמר חתימה טובה זה לא
נותן הרי בטח יש שם איזה שהן תקנות לגבי דברים כאלה, הבנה כן,
סליחה ומחילה, לא נראה לי.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 8/9/02 17:24
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עידו ארז

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה