|
אני עומדת מולך ומביטה
עומדת ומביטה בעינייך העמוקות... החומות
המדברות אליי ושרות אליי
שותקות אליי ומביטות
חושבות וחולמות
אני מפליגה לחופים רחוקים
עליי זהב מעטרים את ראשי
ואני עוטפת אותך בחומי.
ושותקת
ושותקת
ושותקת
וחולמת יחד עם עינייך.
והעיניים שלנו מתאחדות
לרגע נדיר אחד
מושיטות יידים
ורוקדות ומסתובבות.
ספק אם בכלל היו זוג
או יישות אחת...
ואז-
הן עוזבות ונפרדות
מתירות את הקשר החזק
שנקשר בינהן בשתיקה הזו
עכשיו הן זרות כאילו לא קרה דבר
ובי?
בי-רק ספק אחד גדול נשאר... |
|
|
אני לא מבין
בשביל מה פסק
זמן?
יש לכם 40 דקות,
תתכננו תתאמנו,
וקדימה להרביץ
אותה בלי
הפסקות, מה זה
הפינוק הזה!!!
עו"ד שמעון
מזרחי, נוזף
בשחקניו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.