ביום שעזבתי את החברה שלי.
כן, הכל התחיל בזה שעזבתי אותה.
ככה סתם פתאם קם אדם ומתחיל ללכת, הלכתי כמה שעות בכיוון אחד
אבל ראיתי שאין שם כלום אז שיניתי את הכיוון.
כך פתאם קם אדם ומתחיל ללכת לכיוון השני.
ראיתי שני חזירים מעופפים, אני נשבע.
ארבעה סוסים פצחו במחול הורה סוער (אני בטוח שהיו יותר זכרים-
סוטים הסוסים האלה) ואפילו לא הייתה מוזיקה של טרנס.
כאשר כבר הגעתי לאיפה ששרים את הטראנס, כל הערסים עמדו מסביב
המומים.
ניגשתי לאחד ושאלתיו על מה ולמה כולם המומים ולא מתמסטלים ?
הוא אמר לי שהם כבר שעות מנסים להבין את המילים אבל לא
מצליחים, כניראה בגלל שזה בלועזית.
אמרתי לו שהוא צודק ונתתי לו ספר לימוד לועזית צרפתית (צרפתית
לא ידעתי אז מה אכפת לי לתת לו את הספר מתנה?).
המשכתי בדרכי וראיתי פיל, סתם ככה פיל עומד לו בלב תל אביב
שותה ממי נחל הירקון שהיו צלולים להפליא בעת ההיא.
התפלאתי מאד על הפיל, שאלתיו למעשיו אבל הוא לא ענה לי כי נתקע
לו דג זהב בחדק, טוב ככה זה ששותים מהירקון - הרי זה ידוע שיש
שם מיעוט בכרישים וככה דגי הזהב מתרבים ללא כל מפריע, חוצפה
ממש.
הלכתי לכיוון עיריית באר שבע על מנת לדווח להם על הריבוי הבלתי
מתקבל על הדעת של פילים השותים לנו, התושבים התמימים של עכו,
את כל דגי הזהב במאגרי ים המלח.
לא הגעתי לבאר שבע, אחרי שישה בארות התייאשתי וחזרתי הביתה.
בבית חיכתה לי חברה שלי, "מה את עושה כאן" שאלתי אותה "הרי
זרקתי אותך לפני שיצאתי, לא".
היא נורא נעלבה ואמרה שהחולצה שלי רטובה וכדאי לשלוח אותי
לכביסה ואח"כ גם אולי לאיזה פסיכיאטר טוב שיתקן אותי.
טענתי שאני תקין והבאתי לה מסטיק של ערבים שמצאתי בבאר השלישית
לפני באר שבע.
מסטיק נפץ זה היה.
מאז הפה של החברה שלי (לשעבר ) מחובר לי לבית השחי וכל פעם
שאני מרים את היד היא פשוט לא סותמת את הפה, אוף.
למישהו יש אולי טלפון של מסיר חברות מקצועי ? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.