אני מנסה לתפוס משמעות מעשיי בתוך בליל של חוסר הבנה
הדברים נראים לי כה משונים ,לא בהירים ,נזרקים לחלל ללא שוב
יש דברים שכנראה לא נועדו להיות מובנים
יש סיפורים שאדם מספר רק לעצמו ומחסיר מין העולם.
'העולם נועד להיות לספר', אמר פעם אדם חכם ובטח התכוון לכך,
רק ששכח להגיד לנו שלא כל ספר נפתח, מה עוד נקרא.
כה משונה, כה שונה ומוזר הסיפור, הגם כה נפלא ומפעים.
לו רק יכולתי לספר, לכתוב ולשזור בחופשיות, מחשבות , תהיות
רצונות וחלומות, ולכלול בכל את שאיננו נתפס, את שאינו מושג,
ונמשג
ואז הכל כאילו לא קרה, כאילו לא נכתב, ונעלם......... נעלם ללא
שוב והותירני ריק..... ריק עד להיווצרותו של הסיפור החדש,
שיתפוס מקום בבליל הבלתי מובן.....הבלתי נתפס.