כדורי צמר. כמו ערימת כדורי צמר. ככה הנשק שלך נראה. ואיך אספת
אותם. אחד אחד גלגלת יפה ומסודר. לא שהיה חשש להכרזת מלחמה
מצידי, אבל על כל מקרה שלא יהיה, שתמיד תהיה מוכן למתקפה.
כמו בארון של סבתא שלי. היא הכינה סוודרים נהדרים. עדיין יש לי
אחד שהיא סרגה לאמא שלי. עם כל גווני הכחול שיש בעולם. וכמה
שיש רק מחוץ לאטמוספירה, כמו אלה שיש בתמונות של כדור הארץ,
שיש בערוץ שמונה.  מקרוב הים נראה אחרת. גם כחול, אבל אחר.
וארגנת אותם לפי סדר אלפביתי. תמיד היית פדנט. המאהבים שלי
(אורי, אייל, גולן, תומר)החסרונות שלי (אגואיזם, אדישות,
ציניות, תחת גדול) הדברים שאני יודעת לעשות טוב (להכאיב, לקלל,
לשקר)  וכללי.
כמו כדורי צמר. גדולים, עבים. עשויים מצמר חזק שלא נקרע. ואי
אפשר לבלוע אותם ואי אפשר להקיא את נשמתך. שום סכין לא תחתוך
אותם אם יכרכו סביבי כל הצבעים. הכחול והאדום והצהוב והירוק
והסגול. צבע לכל חטא שלי. צבע לכל עונש. היתה לי חברה שאמרה
שסגול הוא הצבע של האושר. האמנתי לה. גם כשהצמר הסגול היה כרוך
סביב הצוואר שלי כל כך הדוק שאני הפכתי כחולה כמו הסוודר של
אמא שלי. כמו כדור הארץ מהירח.