אתמול בלילה שמעתי את זה שוב. הקולות שמעבר לקיר, אח"כ באה
הצרחה ואז, קול זכוכית מתנפצת על הרצפה.
הכל התחיל לפני כחודש, כשהשכנים החדשים עברו לגור בדירה הצמודה
לחדר השינה שלי. כבר בלילה הראשון שמעתי את הצרחה וניסיתי
להבין את פשר הדבר.
בתור אדם פשוט ותמים, לא ייחסתי לכך חשיבות רבה מידי בימים
הראשונים, אך לאחר זמן, כשהאירועים חזרו על עצמם בתדירות
מפחידה, התחלתי לחשוד. הוא בטח מכה אותה, עלתה בראשי המחשבה
המצמררת. מוחי פעל בקצב מסחרר, מחבר אחד לאחד, מקשר בין תמונות
וצלילים ופתאום, הכל התברר לי, איך לא חשבתי על זה קודם? הבן
זונה מכסח אותה ממכות כל לילה ובבוקר, הזוג המושלם, כמו שתי
בובות ברבי קטנות.
בלילה שלאחר מכן כבר ממש יכולתי להרגיש את הכאב עם כל מכה,
וכשבאה הצרחה, אז כבר לא יכולתי יותר. איך רציתי לפרק לו את
העצמות באותו הרגע.
למחרת בבוקר קמתי מוקדם מהרגיל, וחיכיתי ליד דלת הכניסה כדי
לשמוע מתי הוא עוזב את הדירה. שתי דקות לאחר מכן, שמעתי את קול
המכונית המתרחקת, וניגשתי לדפוק על דלת ביתם. לאחר מספר שניות
נפתחה הדלת והיא עמדה מולי, לבושה בחלוק קצרצר ומחשוף לא קטן
במיוחד.
אאםםם, רציתי לדעת אם הכל בסדר, לחשתי בחשש. כן, הכל בסדר, למה
אתה שואל?
ניסיתי לסרוק את גופה במהירות מבלי שתרגיש, רציתי לגלות
סימנים, נקודות כחולות, אולי צלקות.
לא אני פשוט, אההה, התחלתי לגמגם בצורה מוזרה, הקולות האלה
בלילה, את מבינה? את בטוחה שהכל בסדר, את לא צריכה לפחד.
הקולות בלילה? שאלה בתמיהה. אההה, אני נורא מצטערת, באמת לא
התכוונו להפריע לך. את בטוחה שאת בסדר, התעקשתי שוב, והפעם עם
קצת יותר ביטחון.
כן כן זה בסדר, פשוט אנחנו לפעמים נסחפים יותר מידי, אתה מבין,
רק התחתנו לפני חודש.
אתמול בלילה שמעתי את זה שוב, ואח"כ באה הצרחה...


הוקרא בערבמה 36!