אותו בוקר שבו נפגשנו לאחרונה,
אותו אחד שבו הרגשתי חופשי,
חופשי ממך ומכל האחרים,
כמו פרפר בודד בשדה פרחים,

לקחת ממני את השמחה,
את האושר, את הרגש,
לקחת ממני את עצמי,
מי שאני - אני - לבדי,

הכל התחיל לגעוש,
אט אט, בשקט חרישי,
אך פתאום בן-רגע אחד,
הכל התפרץ, הכל געש,

ואז... שקט, דממה מוחלטת,

החלטתי לעזוב אותך,
רק משום שלא נתת לי מרחב,
רק משום שתפסת את כנפיי,
כנפי האהבה, כנפי החופש,

כעת אהובתי, הכל נגמר,
אני עף לי מפרח אל פרח,
נהנה מחום ואהבה כמו שנתת לי,
אך כעת אני חופשי כפרפר.


השיר מדבר על פרידה. למדתי דבר אחד, שבסופו של דבר,
כל סוף חייב להיות טוב! בכך תאמינו, וכך יהיה.
מקווה שתאהבו את השיר ושתזדהו איתו - זה יהיה חשוב לי מאוד.
שלכם,
סלבדור באגו.