שירן צמח / חייל |
הגשם כמו שר, את הרחוב שוטף
שם, באינסוף המר
שם באופק, הגשם עוד שר.
גופך כצמח- חסון ותמיר
ליבך כברבור- עדין ושביר.
אני כותבת מאהבה,
אולי מגעגועים ואולי מכאב,
אני כבר לא יודעת מה יש לי בלב.
נדמו שקטו קולות הכרך.
מלמול העיר דומה לקול ילד רך
עצב ניבט מעיני כל,
הלך מאיתנו חייל גדול.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|