בדיוק כשאני חושב שאני מתניע
ושומע את רעמת המנוע הקר,
בדיוק בשניה שאני כבר בטוח
- אפשר לצאת אל הדרך
הוא נחנק, ונכבה.

ואני מותש ועייף ומזיע
פעמים גם מנסה בדרכים אחרות
הן פשוטות יותר, נגישות.
- אבל אני רוצה להגיע רחוק
אני צמא לזה.

אני פשוט לא מבין מה לא בסדר
לא מצליח למצוא את שורש הבעיה,
לא מוצא אפשרויות
וכשיש - אני מבזבז אותן
עם חוסר הבטחון, ההיסוס.

תחתור למטרה, אתה אומר לעצמך,
מדבר לעצמך בהגיון,
וכמה הגיון יש בלנהל עם עצמך דו שיח, אני שואל.
אני בונה את עצמי ומסיק מסקנות
ועדיין עומד במקום.

אני לא זז.  לא זז.
במגרש החניה עם הרכב
הלב דופק.
רוצה אהבה חדשה בחיים,
ואני לא זז.