לכי לתיבה, תני דרור לסודותייך - זמן לוידוי.
טהרי את נשמתך, זעקי את השטן מתוכך.
אל תמתיני בגאווה; אהבה איבדה את דרכה בהפרדה.
את לא רואה, פיסת האבק שמתפוררת בידיך - זה אני.
למרות תמונתי שנסדקה ולבי שדהה,
אני מאמין שאוכל לראות חלק ממני משתקף בעינייך.
העניקי לי מעט חיבה.

ברוכים לאדמה בה כל חלומותינו מתוכננים.
המאבק הוא עניין של שגרה.
לעתים את גורמת לי לחוש כעץ עירום בסתיו.
דרך העננות אהבה באה לדרוש קניין מכוער.
בזמן שאת מתחת - רוקדת, אני רודף אחר קשתות.
במשוואת הלילה אני מאמין בהרמוניה - את ואני -
אקורד בסימפוניה הבודדה שלך
נתעלה, לא ניפול, נשתחרר.