גנבו את עולמי.

היה לי עולם יפה,
מלא בציפורים ובשירים,
בספרים ובמשחקים.

ועתה יש רק אותה.

הצטמצם עולמי,
לאדם אחד,
עולם אחד,
עולם ומלואו.

אוהב אני את אהובתי,
אך איני אוהב את אהבתי.

אהבתי,
כאשת פרא המגוננת על תינוקה,
מתרוצצת באי-שקט  תמידי.

ואני,
רציתי,
קיוויתי,
חשבתי,
שתהיה לי אהבה שפויה.

איזו תמימות.


25.4.1997