בהיתי לתוך זוג העיניים שעמד מולי, פשוט בהיתי. שקט שרר בחדר
לא היה רחש רק רגע קט של התבוננות לחיי שלי ולחייה שלה, פשוט
הבטתי בזוג העיניים מולי וכולי התמלאתי חמלה, ראיתי אדם מולי
עם חששות כמו שלי. עם פחדים,מחשבות. פשוט בן אנוש יפה ומדהים.
התבוננתי לתוך זוג העיניים החום שלה וטבעתי בהם, גלשתי למחוזות
הדמיון שלי צללתי לתוך עינייה כמו מהופנט, התקרבתי אליה עד
ששמעתי את נשימתה בשלי, ונשקתי לה קלות על השפתיים, מגע
השפתיים החם שלה מילא אותי אהבה ואנושיות שלא הכרתי מעודי. מגע
הרוך הזה נחרט בזכרוני לעד, מצבות ועוד מצבות חרוטות בזכרוני
לעד. נשכבנו זה לצד זו. בוהים אחד לשני בעיניים. התחושה של
החמימות והמגע המלטף שלה אשר מרגיע את נשמתי, השקיטו את
המחשבות שרק האיצו בכל שנייה שהבטתי בה, פחדתי לא ידעתי מה
לעשות ואז המבט המחבק שלה השקיט את הכל מבט כזה שאומר "הכל
בסדר אתה בטוח עכשיו" בהיתי משתהה מהופנט לעינייה המדהימות.
הרגע היה מושלם אני יכול לזכור אותו כאילו היה אתמול, האווירה
נכונה המוזיקה ברקע המבט המלטף הנשיקה הסוחפת הכל היה בדיוק
במקום ועדיין לא הייתי מסוגל, לא יכולתי לעשות את זה. הפחדים
שלי שיתקו אותי לא יכולתי לתפקד, רציתי לברוח משם המחשבות
האיצו בראשי ורק המבט שלה משרה שקט על הנפש שלי. הסתכלתי לתוך
עינייה ולא הסטתי את מבטי מעינייה אף לא לרגע כדי לא להכנע
לפחדים שלי. אך לאט לאט הפחדים האלו צפו להם ורק רציתי לצאת
משם אולי לא הייתי מוכן נפשית לעשות את זה. היא נשכבה מעליי
גופי צמוד אל שלה יכולתי הרגיש את פעימות הלב המואצות שלה
בתוכי, בכל פעימה הרגשתי איך אני מתמזג איתה ונהפוך לאחד. בכל
נשיקה המעבירה צמרמורת מכף רגל ועד ראש הרגשתי יותר בטוח
בעצמי. הגוף המיוזע שלי מתחכך בשלה, שנינו רוצים לעשות את זה
בפעם הראשונה, ופוחדים לא יודעים איפה להתחיל ומה יקרה. המבט
שלי מרגיע אותה והמבט החודר והמלטף שלה מרגיע אותי. חדרתי אליה
בפעם הראשונה בעוד אני מביט לתוך העיניים השטופות עונג שלה,
חיוך על פניה בעוד אני חודר אליה ונושק לה קלות, ההרגשה הייתה
נהדרת התחברנו לאחד בגוף ובנפש, הרגשתי שלם עם העולם ואיתה
באותו רגע ממש. כמו סצינה מהסרטים שרק חלמתי שתקרה לי קרתה
באותו לילה, אחרי זה ישבתי עישנתי סיגריה מביט עליה והיא עליי.
נבוכים מעט ולא יודעים מה להגיד, אני מבנונן בסיגריה מולי והיא
מתבוננת עליי, ידעתי והרגשתי שהיא מסתכלת עליי מה שהגביר את
המבוכה שלי מהר התלבשתי וגם היא, אני הרי רק אדם כמוכם גם לי
יש פחדים רעיונות ומחשבות גם הדופק שלי מאיץ גם אני מרגיש
מבוכה והמבוכה הזו הייתה גדולה, אחרי זה כבר למדנו אחד את השני
ידענו הכל אחד על השני, כל פעם שעשיתי אהבה איתה זה רק התחזק,
רק נקשרנו אחד לשני בנפש יותר בחוזקה. אך אחרי כמה זמן, היא
השתנתה ונהייתה אחרת מאשר שהכרתי אותה, וכבר לא היה לה נוח
להיות בתוך מערכת יחסים, הרגש שלה אליי היה חזק מי פעם ואני
הרגשתי שאם אאבד אותה חלק ממני ישאר שם.  היא עזבה, יצאה מחיי
במכה אחת, חשבתי שאני אתאבד, חצי שנה של שיגעון בכי אומללות
סבל נפשי לילות חסרי שינה חלומות על קינאה, וגעגועים בילתי
פוסקים של ליבי אלייה אותה בת אנוש מדהימה. ניסיתי בכל יכולתי
להחזיר אותה אליי אך כשלתי בניסיונותיי ונאלצתי לעבור הלאה,
הכאב דעך האהבה פסקה הגעגועים גוועו גם הם. ונשארתי ריק ממטרה
ומיעוד, הרגשתי ריק , אותו יום חוזר על עצמו כל פעם מחדש. אותו
דפוס של מעשים קברתי את עצמי במשחקי מחשב רוב שעות היום ושאר
השעות ביום ביליתי מתמסטל מאלכוהול או מגראס, סתם בשביל להפיג
את השגרה, אומנות הגוף ריתקה אותי עשיתי שלושה קעקועים
תמידיים, אולי גם בשביל הריגוש של העיניין. ואחרי שבעה חודשים
היא החליטה שהיא רוצה לראות אותי שנית, אך הפעם הדברים היו לי
שונים לגמרי. הסתכלתי עליה וראיתי אדם שאיני מכיר, הרגשתי
דחייה עצומה ממנה הסתייגתי מלגעת בה, ואמרתי לעצמי שאם אני אתן
לזה להסחף אנחנו נשכב בסופו של דבר. ואני לא מוכן לזה בצורה
הזו של סתם זיון ללא רגש הכל ריק זה רק הצורך הגופני שלנו
להתפרק. אמרתי לעצמי " לא איתה" יש לי אחרות בשביל זה, איתה זה
אחרת איתה זה אהבה, איתה זה טוהר, איתה זה רכות. היא לא סתם
זיון, באותו ערב לא נגעתי בה לא שמתי לב אם היה לי מצב לגעת בה
או לא פשוט הסתייגתי מזה. עבר לו הזמן החיים עוברים בלי לעצור
אני נהנה מהם אני מאושר בחיי אני שמח אני אוהב את כולם. הכל
פשוט זורם.
החיים הם טובים אני אוהב אותם אני אוהב אתכם שקוראים את הסיפור
שלי, אולי חסר קצת פואנטה או איזה סוף ציני אך אני כותב מה שעל
הלב שלי. והיום הלב שלי מתמלא באהבה אליכם הקוראים שלי, באהבה
אל האנשים שמשקיעים מזמנם לקרוא את היצירה הזו או אחרת שלי אני
מודה לכם ואני אוהב אתכם בזכות עצמכם מי שלא תיהיו אתם מיוחדים
כל אחד מכם , אני יודע שזה נשמע קיטצ'י אבל זה ככה. אני פשוט
מוקיר אתכם על זמנכם ותגובותיכם. אני מוקיר את העורכים שאישרו
את היצירה הזו אני מוקיר את המערכת המשומנת הזו שנקראת הבמה.
ואני בכלל מוקיר את הכל, השמש שלי, הבוקר שלי, הקפה שלי,
הסיגריות שלי. כל פרט קטן אני מעריך ואומר תודה על קיומו בחיים
שלי.
בסופו של דבר ושורה תחתונה ליבי מלא אהבה אליכם. אל כולכם, אשר
מי אתם תיהיו אי שם אני אוהב אתכם.