ובלילה ההוא יצאתי לעננים ,
עליתי למרום וטיילתי בשבילים ,
הכל היה רגוע מזג אוויר אביבי שרר באחוזת האלוהים , ציפורים
צייצו ילדים צחקו אווירה קסומה הייתה. יכולת לחוש בקלות
שהשכינה שורה במקום זה .
"מה הולך כאן ?" שאלתי עובר אורח בפליאה , "אתה חדש כאן ? "
הוא שאל בחזרה. "אני לא יודע , הגעתי כרגע ואני בכלל לא יודע
לאן הגעתי...." "כאן זה עולם המתים , אחרי שגומרים שם למטה
עולים לכאן !" הוא ענה בפשטות , והמשיך בדרכו .
"תודה" אמרתי בעודי עומד נדהם ולא מבין מה אני עושה במקום זה.
המשכתי בדרכי וראיתי דמות של מלאך עוברת לידי , כן אני בטוח
שזה היה מלאך!  , היו לו כנפיים וגלימה לבנה ובעצם אפילו תג
שכתוב עליו "גבריאל" .
ניגשתי איליו ואמרתי לו "שלום !"  , "שלום ידידי" ענה כנגדי.
"במה אוכל לעזור לך ?" שאל ,
לפתע הבנתי קלטתי מה הולך שם ואז...  באותו הרגע כל רגשותיי
גאו בקרבי - זרם חלף בגופי , לא הייתי מודע למה שקורה לי ,
וצעקתי "מה הולך כאן ? " , "מה הולך שם ?" והצבעתי לכיוון
העולם " הכל משחק ?" , "הכל ?" , "אנחנו החיילים והגורל הוא
הקוביות ? ".
"כן , ילדי " המלאך ענה ברוגע שהפתיע אותי מאוד , "הכל משחק".
"ומי קובע את הכללים , מי בכלל המציא את המשחק הארור הזה !?",
שאלתי. "אלוהים !" הוא ענה. "ומה אנחנו אמורים לעשות שם
בעולם?! " "מה המטרה שלנו בכלל ?" שאלתי בתדהמה.
"אתם אמורים לחיות , להיות אתם להיות בני אדם...."
"זה המשחק הכי גרוע שראיתי בחיים שלי" עניתי בכאב
"אלוהים משחק בנו , הגורל מהתל בנו..."
"אבל , לעזאזל! יש לנו רגשות! , כואב לנו , רע לנו , נכון
ולפעמים אמנם גם נעים לנו , אבל יש לנו רגשות אנחנו בני אדם!!!
צעקתי בכאב.
"תראה אני לא זה שהמצאתי את המשחק הזה " הוא  ענה לי כתגובה.
"אבל אתה אפילו אמרת שנחמד שם למטה לפעמים...." , "תסתכל על
החצי כוס המלאה...." הוא הוסיף.
"אז איך אתה מסביר את זה ...." , המשכתי  "ש... הכל מעוות שם
הם הורגים אחד את השני -בני האדם הם שונאים אחד את השני , תראה
מה קורה שם...." , "ואפילו אם הם לא עושים את זה , אז זה קורה-

אנשים נהרגים , ילדים מתים , אמהות ואבות מתאבלים על בניהם -
כולם בוכים , כולם בוכים...."
"אני רוצה לשאול את אלוהים" , "בבקשה תסדר לי איתו פגישה...."
התחננתי.
"ילדי אני לא יכול" הוא ענה. "בבקשה , בבקשה" הוספתי בתחינה.
"אלוהים איננו" הוסיף לבסוף המלאך.
"מה?!" , "מה זאת אומרת איננו ?" שאלתי בפליאה.
"אלוהים נטש את העולם....." הוא ענה.
"מתי?" שאלתי. "לפני 680 שנה" הוא ענה.
"למה הוא נטש" שאלתי. "איבד שליטה , הרגיש שהוא לא שולט על מה
שהולך שם , אז הוא נטש..." ענה המלאך.
"אבל אל תדאג כאן הכל בשליטה אלוהים השאיר לנו ירושה...."
הוסיף בקריצה.
"אנחנו המלאכים  דואגים כאן לכולם..." הוסיף.
"ועד מתי המשחק שלמטה ימשך ? " שאלתי .
"לנצח" המלאך ענה בכאב " לנצח..."
                                                       
סוף!