|
בשורה ראשונה עמד השקט
לבי עמד בפני כל
פסעת למרכז החדר
פיסלת לך נתח
חפנת לליבך קצת אור
באור יום שדדו לפניך
נפשי מזמן בלויה
על וריד בודד
מתנדנדת
הזדמנות אחרונה
לקופסה מתאימה |
|
|
פירסמו אותי
בבמה
ואני לא רוצה
שיטרידו אותי כל
הזמן
(אחד שפירסמו
אותו בבמה מסביר
למה הוא לא
מוריד את משקפי
השמש) מסביר למה
הוא הולך |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.