איוב כהן / אובדן |
הרים עננים של אבק שמחק
עקבות שטבעו עקבותייך בחול
חנקו בגרוני את הקול
גלי שתיקתך מישברים על הים
חובטים מכסים בקצף לבן
טביעתן של רגלייך על החול נמוגות
מול עיני שאותך מחפשות
שוב לא אקרא לך בקול מתייסר
שמדבר שתיקתך על נפשי התגבר
ועיני, עקבות שגלים מחקו
כעיוור לעולם לא יראו
כי שמיים קראו לי ושמה אלך
ממרום הרקיע אשוב לראותך
וקולי קול מלאך עד עולם יספר
איך שברה שתיקתך משורר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|