אני רואה אותך שוב ושוב בחלומי
עינים שחורות גדולות שמביטות בי
עור לבן לבן, נקי מכל שיזוף מסרטן
וחיוך, שמלראות אותו הלב מתרונן
את ניגשת אליי, כאילו אנו מכרים ותיקים
ומיד מתחילה שיחה עלינו ועל החיים
ואני בלי בלבול ומבוכה כלל וכלל
מתקרב אליך כאשר גופי על הקרקע וראשי בחלל
קסמייך שובים אותי במין שבי מוזר
כזה שממנו לא רוצים להשתחרר- לא היום ולא מחר
ואחר כך הענינים מתחממים, כאשר שפתינו נפגשות
ואין ספק שנשיקותיך את פי מכשפות
ואז כאשר הכל נראה טוב ויפה וכמעט מושלם
מגיע האיש הרע, האיש ההוא שאומר בקול רם:
"קום מהר, יש לך משמרת בעוד 20 דקות"
ואני עדיין מנסה להאחז באותם הרגעים
אך לבסוף אין ברירה ואני נאלץ להשלים-
זה היה חלום וזו עכשיו מציאות
אבל ברור לי דבר אחד: לא אוותר עליך בקלות. |