כן מה אתה רוצה עכשיו, כבר שנה מאז שהוא הגיע והא לא עוזב
אותי, האמת שדי נמאס לי ממנו.
לצערי הוא השותף שלי לחדר כבר המון זמן תמיד מלתבש כמוני תמיד,
אוכל איתי אה כן, גם תמיד יש לו תלונות מגוונות שאני מוכרח
לשמוע אותן.

אני לא אוהב אותו למרות שהוא דומה לי מאד, אפשר להשתגע ממנו
לפעמים קורה שהוא לא נמצא ואז אני יכול לחשוב חופשי אני יכול
לצעוק, לקלל אותו והוא, הוא לא שומע אותי אני קורא להן דקות של
חסד...
"בוא לפה!", הוא קורא לי ואני שומע אותו, "בטח שאתה שומע אותי
מפגר", עונה לי כאילו שמע את מחשבותי, "נו בוא כבר" פוקד עליי
וקולו נעשה תקיף למדי, "היי כדאי לך להגיע", להגיע להיכן אני
שואל אותו בתוך כל המערבולת הזו, ספק מפחד ספק מהסס לפתע נשמעה
דפיקה מכיוון הדלת וקולו נעלם "היי מיקי", אמרה ופתחה את הדלת
חיוך דל נמרח על שפתיי היבשות, כשהבחנתי בידיה אוחזות במגש
הפיצה.

אימי אישה טובה היא תמיד באה לבקר אותי עם פיצה, היא יודעת
שאני אוהב פיצה, "מה שלומך מיקי", שואלת ומביטה בי בעייני הדבש
הרכות שלה, "הוא כאן" עניתי לה מבלי להתייחס לשאלתה, "אני אומר
לך אימא" הוא כאן לחשתי, ועייני מחפשות אחריו כמו נשר שננעל על
ארנבת.

"די חמוד תירגע, אתה בטוח פה אין אף אחד", גימגמה וניצוץ קטן
בהק מעייניה "מיקי חמוד אני ממהרת", "לא אימא אל תלכ..", "שתוק
ותן לה ללכת", קטע אותי עייני נפתחו והתחלתי להרגיש את
האדרנלין מפוצץ את ורידי, לא עכשיו לחשתי, "מה קרה" קפצה אימי,
"מיקי", "הוא תמיד בא כשאת הולכת", בכיתי היא אימצה אותי חזק
אליה ונשקה לי "אל תדאג" עוד מעט יהיה הסוף".

"אז מה היא הלכה לה, אה", "אגב אני גם אוהב פיצה אתה יודע",
אמר לי בטון מזלזל "לך ממני מה אתה רוצה", "אני, אני לא רוצה
כלום" אז לך ממני לחשתי, "אני שומע אותך", ענה לי ולפתע גבר
קצב דיבורו והוא התחיל למלמל שטויות לא הבנתי אותו בכלל אך
הרעש היה בילתי נסבל הרגשתי את עורי מתקשה, "לא", צעקתי, "לא",
בבקשה...

ושוב דפיקה בדלת, "שלום מיקי", ולפתע שקט הבנתי שהוא שוב נעלם
"שלום מיקי", חזר והציג עצמו, "אני ד"ר לוין", "את מירי האחות
אתה כבר מכיר נכון", שאל ולא חיכה לתשובה "כן" עניתי ביובש
"היי מיקי", אמרה לי מירי בקול נעים "מה שלומך", שאלה "לא
טוב", עניתי בליבי, אני שונא רופאים אבל לפחות כשהם באים הוא
נעלם ואני לא יכול לסבול אותו יותר, תחושת הקלה מילאה אותי
"בוא מיקי ננקה אותך", מירי עזרה לי לקום, "קדימה למקלחת "פקדה
ועייניה נעצרו בעיניי, חייכתי אני אוהב אותה, בדרך למקלחת
חלפנו על פני המראה עצרתי לרגע והבטתי, נעצתי מבט ורגע לפני
שהמשכנו יוכלתי לראות שהוא קורץ לי משכתי למירי בשמלה הלבנה
"מה קרה מיקי", הביטה בי משתוממת לא אין טעם חשבתי גם ככה מי
יאמין לי...