ענבל מימרן / הייתי גבוהה |
שולחת יד לתוך ענן
והיא עוברת דרכו,
תופסת, לא תופסת,
מגיעה לענן הבא.
ככה.
ומן לחות שמיימית
מלטפת את העור,
ואני מתפנקת.
הייתי גבוהה
יכולה לדבר עם אלוהים
על הא, דא, ודברים חשובים,
וגם עם כל המלאכים.
ממש ככה.
הייתי גבוהה
שהארץ למטה נראית מזערית
והכל אפשרי,
חופנת את העולם בידי האחת
ובשנייה קוטפת שושן להריח,
והייתי מלכה.
ורציתי לרדת אל הארץ,
לפסוע על האדמה,
בת אדם,
ועדיין לדעת ולזכור שהכל אפשר ומותר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|