אי קטן ושקט באמצע האוקיינוס רחב הידיים, אי שאיש אינו מכיר
ואינו יכול להגיע אליו. כפות עצי הדקל נעות אט אט ברוח השקטה.
הים סביב סביב שקט וצלול. ציפורים אקזוטיות מרחפות להן מעץ
לעץ, מקננות להן בבטחה בענפיהם ומאכילות את גוזליהן. פירות
גדולים וצבעוניים מיטלטלים בכבדות על אותם ענפים, ריחם המשכר
נפוץ לכל עבר וכל דכפין ייתי ויאכול.

חופי האי רחבי ידיים, ואגוזי קוקוס מונחים להם בעצלתיים פה
ושם. רחש הגלים קל מאד ואינו טורד את מנוחתו של איש. השמש
נעימה, אינה קופחת. המים צבעם כחול עמוק אך הם כה שקופים עד כי
קרקעיתם נראית גם בעומק רב. ניתן לצפות במרחקים בשוניות
האלמוגים, אך אין בהן כדי לסכן איש. להקות של דגים צבעוניים
בגדלים שונים נצפות מבעד למים השקופים והן נעות יחדיו, כגוף
אחד, גוף המורכב מאלפי פרטים. מי המוביל את הקבוצה ומדוע תפנה
דווקא אנה ואנה, לא נדע.

ובאמצע האי היכל גדול. כולו זהב טהור, וכיפתו ענקית ועטורת
פיתוחים. סביב לו גנים מטופחים בהם צומחים פרחים גדולים
ונפלאים אשר רק באי זה ניתן למצאם. הצמחיה כה ירוקה ועבותה, אך
ניכרת בה היטב עבודת הגינון והטיפוח הנמרצת. שבילים נקיים
ומסודרים חוצים את הגנים הנהדרים. עצים עתיקים צומחים להם
בחורשות עבותות בפאתי הגן המרכזי.

ובתוך ההיכל הגדול - האולם המרכזי. אולם מפואר והדור שעין אדם
זר לא ראתה. עמודי שיש אדירי מימדים פולחים את חללו ותקרתו
משובצת כולה בציורי מופת ובאבני חן. חלונות האולם עשויים כולם
ויטראז'ים יפהפיים בשלל גוני הקשת. השתקפות האור מבעד לחלונות
מציפה את האולם באור נגוהות ומקנה תחושת מלכותיות לכל הבאים
בשעריו.

ובאמצע האולם הגדול כס המלכות. כסא גדול ומפואר, הדור ומסוגנן.
עשוי באמנות מופלאה, פיתוחי העץ מחד וגימורי הכסף והזהב מאידך.
כרית רכה עשויה למושב, צבעה ארגמן, עטויה בדי משי. אף הם מעשה
יד אמן.

ועל כס המלכות יושב המלך, הכתר על ראשו ואברו החשוף זקור. טור
ארוך של נשים מקומיות מעורטלות עומד לפניו. עורן שחום, עיניהן
שקדים, שערן ארוך. הראשונה ניגשת אליו, מוצצת היטב וחוזרת לסוף
הטור. וחוזר חלילה. כך יומם ולילה, יומם ולילה. אני המלך וזו
הזייתי.