שקט ערפילי, בודד בכיסוי החושך
נשימת האויב, כמעט מורגשת באובך
כמו קרחון מאדה, כך ניצבות חומות העיר
שורות חיילים, עומדות בבוקר הקריר
ומפץ הקטפולטה מכה בכוח אדיר
רצים, רצים, ללא נשימה
חצים, חצים, קרנות מלחמה
גופות מתים נופלות לאדמה
החל הקרב, הכירו אימה
ברזל השריון פוגע בחומה
גבוה באויר, על חומות של סלע ואש
במקום בו גרזן במגן אויב התנגש
חייל אחד נמצא, מביט בדממה בודדה
כשהשחר מפציר, עולה על בירה אבודה
והשקט שורר בצלצולי הקסדה
כנסו, טבחו, הפילו שערים
כבשנו, לקחנו, את עיר הערים
קרב אחר קרב, לזה היא מועדת
מגדל ודייק, תמיד מבודדת
אכן, זאת עירינו, עיר המולדת
ואני רק אדם, הנמשך למגדלייך
רצוני היחיד הוא לגונן על חומותיך
לכבוש אותך, ובכל קדושתך
לחיות או למות, הכל בשבילך |
