אני מנסה עכשיו להירגע, חושבת מחשבות חיוביות. כמו בשיעור
היוגה במתנ"ס, כך אני מנסה לרוקן את המחשבות מהראש שלי.
יושבת בקו 24 ורואה איך כולם צופים בי, נועצים בי מבטים. ילדים
מ"ליידי דייויס" ופיליפיניות מרמת השרון רואים אישה מבוגרת
ונאה רועדת. מזיעה ונוקשת שיניים.
אני מוציאה את הסלולרי שלי מהתיק. איו לי מה לעשות בו, אבל אני
חייבת איזשהו עיסוק לידיים שלי. אני מפחדת. אני רוצה לאמא! אבל
אמא מתה ב-96'. אני רוצה לישון.
מוחקת את הזיכרון. מה יהיה אם אמנון יציץ לרגע ב"שיחות נכנסות"
ויראה מספר לא מוכר? לא, הוא לא יסתכל, מה זה מעניין אותו? הוא
הרי לא חושד בכלום. אני, נילי צימרגליק, עקרת הבית המושלמת,
תבגוד באמנון צימרגליק הגדול?
אין סיכוי שבעולם, הוא בטח חושב, הוא יאמץ אותי חזק לחזהו
ויאמר לי עד כמה הוא אוהב אותי הכי בעולם! הוא כבר לא עשה את
זה הרבה זמן.
אולי יש לו מישהי במשרד. הרי הוא בכושר לא רע. כל הסקוושים
והקאנטרי האלה שמרו לו על גופה סבירה. ובסך הכל גם יש לו את
השם והקסם של אמנון צימרגליק הגדול. מג"ד במילואים, או לא מג"ד
במילואים? אני נשואה לגבר, גבר.
ובטח נעמה, המזכירה המיניאטורית שלו, עושה לו עיניים. היא גדלה
בלי אבא, וזה ידוע שכאלה מחפשות מאהב בשל. כן, אמנון הוא בשל.
אבל גם אני לא נרקבת. אני בהלם מעצמי, איך עשיתי דבר כזה?
הסלולרי רוטט, אני קופצת ופולטת "אה". שתי הפיליפיניות שנאחזות
בעמוד שלידי מתאפקות שלא לצחוק. אני חייבת לעשות רישיון נהיגה.

זה הוא, זה הוא, זה הוא, מה לעשות? תרגעי נילי, תתנהגי טבעי,
טבעי , טבעי. את מרגישה את הגוף שלך כבד, אין לך מחשבות, את לא
חושבת על כלום.
הי נוני, מה נשמע ממי?.אני כמעט קורסת, הוא חש במשהו. אומרת לו
שיש לי סחרחורת. הוא בטח חושב שזו התקופה הזו בחודש. הוא לא
יודע שלא קיבלתי כבר שנה. הוא לא שם לב. אמנון צימרגליק הגדול
די קטן בכל הנוגע לנילי צימרגליק שלו. אמנון גדול, אבל לאיתן
יש יותר גדול.
לא האמנתי שאני אעשה את זה. איתן, איתן? המורה של שירן
להתעמלות?
הוא תמיד נראה לי חמוד, אבל הוא המורה של שירן, ואני - איך אני
אבגוד באמנון שלי. הייתי בטוחה שלא יקרה כלום, בטוחה. טעיתי.
אני שוב קופצת. שירני, אני בדרך, חמודה - עוד רבע שעה אני
אגיע. תעשי לך בינתים פיתה מהמיקרו ויש גם שניצל במקרר.
כן מותק, כן, כן, בטח. תשמעי אני לא שומעת אותך טוב. כן, כן,
נשיקות גם לך ממי. בי.  איך אני פוחדת לפלוט את השם שלו מול
שירן מתוך פיזור דעת. תחשבי חיובי, לחשוב חיובי, כן ,כן. או
אולי מתוך שינה ובבוקר אמנון יסתכל אלי במבט המג"די הכעוס שלו,
כאילו גילה את סודי הגדול - מי זה איתן? הוא ישאל בכעס, המורה
להתעמלות של שירן?  את שוכבת אתו?
ואני אתכסה לי כולי בזיעה קרה ומרטטת ואכחיש ואומר שלא
התכוונתי ואצעק. הוא ישבור צלחת ואני אגיד שאני יודעת הכל עליו
ועל נעמה למרות שאני לא יודעת ואומר שהוא בכלל לא כזה גבר כמו
שהוא חושב ושאיתן עדין וחמוד ומשקיע והוא גם יורד לי בלי
להתלונן ויש לו הרבה יותר גדול משלך, מאצ'ו מזדקן!
גברת, קורא לי הנהג. דווקא חמוד במדים האלה של "דן". הגענו -
תחנה סופית, גברת.
פספתי ברבע שעה את התחנה שלי, לא נורא, אלך קצת, אני צריכה
להירגע. אני יוצאת לי למסוף כרמלית, השוק לפני וגם הסרחון של
הדגים. ואולי גם אני מסריחה. מלאה בזיעה של מורה חרמן להתעמלות
בבושם גברי זר. אני קונה פרח באיזו בסטה ומורחת אותו על
הידיים שלי. לא , זה לא טוב. מה פתאום יש לי ריח של פרחים?
ופירורים של נוריות. ואני מאחרת. ומה יהיה אם שירן לא תאהב את
השניצל שלי ואז תהיה עצבנית ותגיד לי שאני אמא מחורבנת. ואז
אמנון יגיד לי שאני לא מתפקדת ומה זה בסך הכל להיות אמא מול כל
העסקים המסובכים שלו? הוא בטח יחשוד שיש לי רומן. ויש לי רומן,
אבל אסור לו לדעת. רומן? שכבנו רק פעם אחת, אבל זה היה היום!
זכותי להיות עצבנית.
אבל כדאי להירגע טיפה.
אולי אפטר מהסלולרי - זה סתם מלחיץ אותי אבל מה יהיה אם איתן
יתקשר. אני רוצה את זה, לא? לא! לא?. לא  יודעת.
נילי, תרגעי, אני סוטרת לעצמי. שני הומלסים רואים אותי מהצד
ומצחקקים.

להסדיר נשימה, להסדיר נשימה. הכל בסדר. הכל בסדר. כמו במתנ"ס.