כיוון: כשלושים מעלות מאוזן, קו ישר, ביציבות מופלאה.
היכון לאש.

-היכון לאש, קפטן?
-כן, חייל. מה לא ברור? היכון לאש, מטרה דוממת. אין צורך לחזור
בשנית.
- כן קפטן.

קולות שיחרור הדקים, תקתוקי מתכת וטעינה מחדש.

"יש פגיעה" הכריז החייל "יש פגיעה וודאית".
-דווח!.
-המפקד, כוחות האוייב מתקפלים. נשארו רק שני חמושים בשטח.
הצלחנו לפגוע במרכבות המתכת, ושרשראות התחמושת ניזוקו גם הם.
הצלחה, אדוני, הצלחה.

קולות נשימה כבדה מאומצת, נשיפה משוחררת, ריאות רפויות מכיווץ
ממושך של זמן לא מוגדר.
אבל יש עוד מתח באוויר. קר ומסעיר - שרר בפלוגה חשש עמוק וחרדה
קרה כמתכת להב משונן.

"פלוגה: צעד!! שמאל, שמאל, שמאל, ימין, שמאל"
הדגלן צעד גבוהה לצד הסגן. עיטוריו מודגשים על דש הבגד, דם
בזווית פיו ממהלומת אגרוף.
צועד בגאווה וצועק. ימין. ימין. שמאל, שמאל, ימין.
והחיילים, מתוחים כקפיצים אחרי מפקדם צועדים חבולים ופגועים אך
גאים. ראשם זקוף, ידיהם חזקות.


כיוון: ניווט לילי. חזרה למחנה. אין לעצור להיתקלות. מטרה
בודדת. איוש עמדות, היכון לתזוזה.

- נקודות ציון, קפטן?
-תחשוב לבד חייל
-כן, קפטן.

"פלוגה: צעד."

קולות מגפיו של חייל שיצא מן השורה, צולע ונגרר אחרי הקבוצה
הצועדת, נושם בחירחור, נושף בשריקה. פצוע, מדמם בכבדות - אך
צועד. אסור לעזוב, אסור.

יש עוד תקווה, ברגע שנגיע למחנה. אולי קצת מים יעזרו לכאב הזה,
לטשטוש הזה.  אבל אין תקווה, יש רק דבר אחד שצריך לעשות.
-המפקד
קול צרוד מכאב, חלוש קרא למפקדו.
- מי קרא? האם אתה, חייל?
הקפטן שאל.
-בבקשה המפקד, המוות קרוב, אני חש בו בכל כולי. אני הולך, אני
אבוד. אין טעם להמשיך

קול חירחור קל קטע את דבריו.

- חייל! הייה חזק. אל תיתן לכאב להביסך.
- המפקד, אין טעם. זה אבוד. זה סופי. רק דבר מה אחד אחרון אבקש
ממך, אדוני. טרם מותי.
קח חבילה זו.

אמר ונתן הידו הרועדת של הקפטן חבילת בד קשורה בחוט

-קח אותה חזרה אל הבסיס, אל המחנה. שם דאג שתישלח לאהובתי,
בלונדון. מרי היפיפיה, אהובתי. שיהיה לה משהו ממני אחרי מותי.
זיכרון קטן. דמות לראות בסיוט רחוק.
אנא ממך, קפטן. רק משאלה זו בליבי. תן לי מילתך ואמות אדם
מאושר.

- אעשה כמיטב יכולתי, בני, להביא זאת אל בחירת ליבך. ואדאג
שתקבל עיטור על גבורתך. גם לאחר מותך.

את חירחורי המוות האחרונים עשה החייל הצעיר בזרועות הקפטן.

כיוון: פלוגת אוייב מתקרבת, כוננות למצב לחימה. עמדות אייש.


פלוגת חמושים זינקה על מעבר לתחומי לחימה רגילים. יוזמים מגע
אלים מתווך אפס כלפי האויב.
אין פרוטוקולים של לחימה יותר. זאת גרילה.

- המפקד? הכל בסדר, המפקד?
- כן חייל. למה אתה שואל?
- המפקד. כיוון שלהב משוננת ניקבה את ריאתך השמאלית. הדם ניגר
ללא הפסק.

- חייל. אני פוקד אלייך רק פקודה אחת אחרונה. הבא חבילה זו
למרי, מלונדון. והצלח, בחורי במשימתך... בשם האהבה.