בס"ד, יום רביעי ח' אב תשס"ב.
- להתעלם בנונשלנטיות מכל המבחנים המאיימים שעומדים על הפרק
(כי מי בכלל יכול להתרכז בחומר הלימודי כשיש לנו רצח לתכנן?)
ולתת לממוצע שלך, שמפוקפק גם ככה, להמשיך להידרדר.
- לחשוב מחשבות עגומות (בניגוד למחשבות החיוביות והאופטימיות
שלך בדרך כלל).
- לחשוב מחשבות אובדניות (ולחשב מה בדיוק המרחק מכאן עד
לעזריאלי).
- לחשוב עליו קצת (דבר שמחזיר אותך שוב אל המחשבות
האובדניות).
- לחשוב עליו הרבה (ולשנוא את עצמך על כך).
- לא לחשוב עליו (במשך שתי שניות וחצי, ולהיות גאה כאילו השגת
הישג אולימפי או לחילופין שיפרת את הממוצע המפוקפק שלך).
- לא לחשוב בכלל (זה הרי ידוע שהמוח עובר נזק בלתי הפיך
במקרים קיצוניים של טראומה).
- לרצות לישון, והרבה (כי זה הזמן היחיד שבו את לא חושבת
עליו).
- להתעורר בבעתה (כי את מגלה שאולי את לא חושבת עליו, אבל את
בהחלט חולמת עליו).
- לחלום על כמה שרע לו (וכל המרבה, הרי זה משובח).
- לחלום כמה שיהיה לך טוב (ושהוא עוד יחזור אלייך, על ארבע).
- לאכול שוקולד (דיכאון מבטל את נוכחות הקלוריות).
- להחליט שממחר דיאטה (כי הוא עוד יראה מה הוא הפסיד).
- לברר אם הוא יוצא עם אחרות (ולתכנן רצח משולש: לו, לה ולזה
ששידך בינהם).
- להחליט שאת יוצאת עם אחרים (ולגלות בכל פעם מחדש שאחרים זה
לא הוא).
- לבכות לאנשים בטלפון (כי בשביל זה הרי המציאו את הטלפון,
לא?).
- להחליט שהוא אדיוט (כי התקפה היא שיטת ההגנה הטובה ביותר).
- להיזכר שהוא ממש לא (ולקרוא לעצמך אדיוטית בגלל שאת עדיין
אוהבת את האדיוט).
- לבכות כשרואים בטלוויזיה זוג מתנשק, או זוג בכלל, או סתם
גבר ואישה שעוברים ברחוב ומביעים התעניינות כללית זה בזו (כי
לא יכול להיות שלאחרים טוב כשלך כל כך רע).
- להיזכר מה בדיוק עשיתם במקום הזה, או בתאריך הזה, או סתם
בדברים לא קשורים שצצים רק בגלל ששוב חשבת עליו (ולתהות איך
אפשר לסדר לעצמך סניליות מבוקרת בגיל עשרים).
- למלמל לעצמך שוב ושוב ושוב ש"כל מה שה' עושה, הכל לטובה"
(ולדעת שבאמת הידרדרת לשפל התחתית).
- לתהות אם טוב לו עכשיו (ולקוות שהוא ממש סובל בלעדייך).
- לתהות איך החדשה שלו (ולקוות שהיא לא מושלמת כמוך ושהיא
מאמללת אותו).
- לתהות מתי זה בדיוק ייגמר (ולגלות שאין על האריזה תאריך
תפוגה).
- לחזור למחשבות האובדניות (כשאת מקבלת בדואר הזמנה לחתונה
שלו). |