ערב אחד, אלוהים והאדם ישבו להם בפאב מקומי קטן בפינת הרחוב.
הם ישבו ליד הבר עם כוס בירה גדולה ביד אחת וסיגר ביד השנייה.
אלוהים והאדם, שני חברים טובים כבר שנים רבות ישבו ודיברו. הם
החלו את שיחתם בשיחת החולין הרגילה כאשר הם שואלים זה לשלום זה
ומתעדכנים אחד בחייו של השני.
בעוד הערב חלף והלילה נכנס שיחתם הלכה ונעשהת רצינית יותרת.
במהלך שיחתם אלוהים אמר לאדם "אני זוכר, בימים הראשונים לאחר
שבראתי אותך, אתה היית כ"כ תמים, נאמן וצייטן. אבל אז בגדת בי
והפסקת להאמין!" האדם השתומם למשמע אוזניו ואמר לחברו: "אני
חושב שאתה מבלבל אותי עם מישהו אחר, לא כך זה קרה. כפי שאני
זוכר זאת, אני הוא זה שברא אותך ובהתחלה אתה היית נאמן. לאחר
מכן אתה הוא זה שבגד בי ולא אני בך. אתה פשוט הפסקת להקשיב!".
אלוהים התכעס ואמר: "יש לך מזל שאני אל רחום וחנון, היו ימים
שבהם הייתי מעניש קשות אדם שהיה חושב או אומר דברים כמו אלו
שאמרת עכשיו. בכל אופן, תן לי להזכיר לך- תחילה, בראתי את
העולם, השמש, הירח והכוכבים. לאחר מכן בראתי את בעה"ח והצמחים
ולבסוף בראתי אותך מעפר ואת אשתך מצלעך". האדם אמר: "לא ולא,
תן לי לרענן את זכרונך ואומר לך מה באמת קרה- אני צפיתי בעולם,
בשמש, בירח בכוכבים, בבעה"ח, בצמחים ובעצמי. במוחי עלו שאלות
קיומיות רבות אשר לא הצלחתי למצוא להן תשובות. כדי לתת תשובות
לשאלות אלו, בראתי אותך."

לכל אחד מהשניים לא היה ספק שהוא הצודק. השניים כבר היו מעט
שיכורים ושיקול דעתם השתבש. אלוהים הציע הצעה כדי לגלות מיהו
הצודק ואמר: "תשמע, יש לי רעיון כיצד לגלות את האמת לגבי מה
שקרה. אם אתה הוא אכן זה שברא אותי אז יש ביכולתך גם לבטל את
קיומי. אבל אם אני הוא זה שברא אותך, אז יש ביכולתי לבטל את
קיומך. מדוע שלא כל אחד מאיתנו ינסה, וכך נדע מי צודק". האדם,
שהיה במצב רוח ספונטני באותו הרגע ובעל רצון להמר הסכים מיד
להצע ה המפתה שקיבל, ואמר- "בסדר, איך נחליט מי ינסה ראשון?"
אלוהים ענה לו: "מה דעתך שנשחק משחק, ואילו המנצח יהיה הראשון
לנסות?" "בסדר, יש לך רעיון למשחק?" שאל האדם. אלוהים השיב
לאדם בהושיטו ידו על הדלפק: "מה דעתך על משחק של הורדות
ידיים?" האדם הושיט את ידו ותפס בידו של אלוהים. הקרב החל,
ולפני שהאדם הספיק למצמץ אלוהים הוריד את ידו בחוזקה. אלוהים
צחק ואמר: "תראה, הנה לך הוכחה כי אני יותר חזק, ההפסד הבא שלך
יהיה הרבה פחות נעים. כדאי לך להכנע עכשיו". האדם הסתכל בעיניו
של אלוהים ואמר: "אתה יותר חזק ממני רק בגלל שכך עשיתי אותך.
תתחיל אתה, קדימה, תנסה לבטל את קיומי". אלוהים שילב את ידיו
והתרכז בביטול קיומו של האדם. אלוהים התרכז, אך ללא הצלחה.
האדם נשאר יושב בכסא שלידו, הסתכל על אלוהים בשעמום, פיהק ולגם
מכוסו. האדם סיים את הטיפות האחרונות שבכוסו ואמר: "בסדר, היתה
לך הזדמנות. עכשיו תן לי לנסות". האדם ישב, עישן מסיגרו וללא
כל מאמץ הוא פשוט הפסיק לשאול שאלות, מה שגרם לו להפסיק
להאמין.
דמותו של אלוהים החלה להתערפל ותוך מספר שניות נעלמה.
האדם ישב לו כעת לבדו בפאב ללא כל שותף לחלוק איתו את
חוויותיו, או לשאול אותו שאלות. דמותו של האדם החלה להתערפל
ותוך מספר שניות נעלמה אף היא. יחד איתו נעלם גם הפאב והרחוב
וכל מה שבחוץ.