התעוררתי בבוקר יום קודר וחיכיתי לסיוט שלי, כמה דקות לפני
שיצאתי מהבית התיישבתי לחשוב על משהו שאני אומר אלפי פעמים
ביום וברגע הכי חשוב לא אמרתי, סליחה.
אני הולך הרחוב וערס עומדמולי, חוסם לי את הדרך, אני אומר לו
"סליחה" והוא זז הצידה במבט מלא בוז, למה בעצם אני מבקש ממנו
סליחה? עשיתי משהו לערס הזה? אולי הוא צריך לבקש ממני סליחה על

זה שהוא חוסם לי את הדרך?
אז אני בעבודה ודרכתי למישהו על הרגל "סליחה" ישר קופץ לי
מהפה, למה צריכים לסלוח לי, לא עשיתי משהו רע, הרי לא בכוונה
דרכתי לו על הרגל.
אין קליטה, הסלולרי הדפוק הזה, אני לא שומע מילה ממה שאומרים
לי, "סליחה" שוב נפלט לי, מה אני אידיוט? על מה סליחה, על זה
שחברת הסלולרי שלי קרובה לפשיטת רגל ולא מוכנה לתקן לי את
הטלפון?
ביקשו ממני להעביר הרצאה משעממת לאיזה כמה סטודנטים, אני רואה
אותם מפוחדים מסתכלים עלי חוץ מאיזה אחד שעסוק בתוך עצמו ואז
שוב "סליחה?!" אני אומר, אני מבקש ממנו סליחה על זה שהוא
מטומטם ולא בא לו להקשיב לי, הייתם מאמינים?
אני קם מהמיטה, נוסע לאט, משתדל לא לבקש סליחה מאף אחד, הגעתי
מאוחר מידי, כבר קברו אותה, המון פרחים על הקבר, ניגשתי לקבר
עם פרח ביד, "סליחה" אמרתי כשהנחתי את הפרח.