שלום לך אחותי שלא נולדה לי,
הביטי-נא במשקפיים הורודים.
האם רואה את כל אשר נבדה לי
על פני הדמדומים הזהובים?
השקיפי בעיניים שלא נולדו,
אמרי האם רואה את, אם אפשר
לרקוד מחטא לחת בדום הדור
במחולות על פני עפרות כיכר?
קבלי ראשי בחיק סככת כתפייך,
החלושות והנוגות; בהיסתר
לטפי עיקול רוחי בציפורנייך,
הננעצות בחום המוות הבוער.
חייכי - מותר לך, ונשאי תפילה
למחשכי התהומות, בהם נפשי,
בסור הלוך-חזור בלי פצות מילה
קיפדה שומת חובה החרישית.
שלום לך אחותי שלא נולדה לי,
הביטי-נא מן הארון הקר.
היש עוד בעולם אשר נבדה לי,
לוהט, נושף, גומע העפר? |
