13/06/2002

יותר משאני מצטער, שאני מאבד אהובה...
יותר משאני בוכה, שאני מאבד חברה..
יתרה על כל זאת, אני מפחד שאני מאבד חלק מעצמי.

אין לי ברירה - חייב לחתוך!
החברות בנינו תרמה לי רבות, אני מקווה שגם לך,
אבל מה שהתחיל כמשיכה שלי כלפייך היה יכול להיגמר
באחת משלוש דרכים: פרידה, חברות או ידידות ובום!
חבל שהבנתי את זה רק עכשיו, אחרי הבום.
אבל מה לעשות? C'est la vie!

בינתיים אהבתי אותך וחלק ממני השתייך לך.
ובלבי תפסת לפחות איזה חדר שלם,
זה שממנו הדם זורם אל שאר הגוף.
את החלק הזה מליבי אני מאבד,
כי למרות שלא רציתי ולמרות שלא לזה התכוונתי,
כן פגעתי בך וכן אכזבתי אותך
וכן איבדתי אותך!

ואם תאמיני לי או לא - כואב לי!!!
אחרי הכל - עברתי ניתוח לב פתוח וכרתו לי חדר,
עלייה ושתי מרפסות עם פרגולה.
אבל אני אתגבר, אני אחיה, אחרי הכל,
איבר הפועם כ-3 מיליארד פעמים בחיים
ונשבר כבר 3 פעמים, בטח יחיה עד מאה ועשרים.

אז שיהיו לך חיים נפלאים,
אני אוהב אותך ותמיד תהיה לך פינה בליבי,
עד אחרית הימים...

למשגעת הפילים