New Stage - Go To Main Page

רות לסרי
/
21 על שמיכה מצמר

שכבתי לי בחדר, על שמיכת הצמר. חשבתי על אותם 21 אקמול שלקחתי,
חייכתי לעצמי ואז התחלתי להכות את עצמי ,כמה אני לוזרית ולא
החלטית! כנראה לא באמת רציתי שזה יקרה, לא התאמצתי מספיק.
נכנס לי חתול לחדר, החוצפן נשכב על שמיכת הצמר שלי והסתכל
עליי.
דמותו השתנתה לדמות בן אדם.הוא חייך אליי ואמר לי כמה שהוא
אוהב בנות צעירות, כמה שהוא אוהב שהוא מביא לו בנות צעירות.
מה הוא רוצה החתול הזה..ומה הוא חושב שהוא עושה על השמיכה
שלי!.
עצמתי עיניים ופקחתי אותם שנית אחרי שפשוף יסודי.הוא עדיין שכב
שם, מחייך.מה הוא רוצה!.אררר אררררר הוא אמר לי בחיוך סקסי
בטירוף.שיט, חשבתי שאולי חלמתי,אבל לא.
החתול חירמן אותי ליקק את עצמו, רגל ימין, אח"כ רגל שמאל,
ואני נרטבת.
כאב לי בחזה, כאב של מוות, הרגשתי את דמי מתקרר וחשבתי שזו
ההתחלה, שהסוף כבר היה.
החתול הסתכל עליי, הביט באקמול שהיה לידי ואמר..אוו...רק 21..?
באמת, את פתטית!.
ידעתי שהוא צדק, ורציתי להוכיח לו שאני לא פתטית, שאני יכולה
להצליח.החיוך שלו לא אפשר לי לקום.
נרדמתי והתעוררתי בבי"ח עם אינפוזיה מחוברת לי לווריד וחבורה
של מתמחים צעירים עומדים סביבי , מונחים ע"י רופא מנוסה.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 30/8/02 17:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רות לסרי

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה