אני נזכר איך אהבתי אותך.
ובכל נקודה ...
אני מרגיש איך את נפרדת ממני.
עוד פעם.
ועוד פעם.
וזה צורם כל פעם מחדש.
ואני מתחיל להיות עצוב.
רוצה לעבור לפיסקה חדשה.
ככה אני מרגיש יותר טוב.
אבל אני מבין שאני לבד.
כל שורה מזכירה לי זאת.
שוב.
אולי כדאי לעבור עוד פסקה.
זה כבר נעשה יותר מידי קשה.
כל אות מזכירה לי אותך,
ואת מה שעברנו ביחד.
עכשיואניפשוטאפסיקלכתוב
בליפיסוקבליאותיותבלירוויחים
פשוטכלוםממשכמוהחייםשלי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|