אלעד עדי / נדודי מחשבתי |
את עצם משאלותיי שילחתי
ללא מענה נותרתי
לבד ובוכה כפי שהתחלתי
בזרועותיי את החושך אימצתי
תולה ונתלה את ידייך חיפשתי
מודה טעותי לא הפיחה רוחך להושיעני
מחשבתי נדדה, לנשמתך חדרה לשם נסיגתי עצרתי
לא יכולתי לראות את פנייך עוד, בשעות החושך העפלתי
לתחומים אסורים, קבורים ורחוקים, בקרביך אני נחתתי
לו ידעתי אז רגשותייך אכזב, הדרך לשווא וליבי מקרבי קרעתי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|