בוב הוא בחור מאוד ממוצע. הוא גר בדירה בניו יורק וכל יום הולך
לעבודה המשרדית שלו בשדרה החמישית. לבוב יש אישה ו 2 ילדים והם
חוסכים כסף כדי לעבור לבית פרטי עם גדר לבנה וכלב איפה שהוא
בלונג איילנד. כאשר הדואר מגיע, בוב קודם כל בודק את החשבונות
כמו אזרח טוב ומשלם אותם מיד. אך מה, יום אחד, כאשר בוב הולך
לעבודה הקבועה שלו כבר 8 שנים, הוא מוצא פתק על שולחנו: "העלו
את המסים על חברות גדולות. צריך לקצץ. אתה מפוטר".
בוב, בחור סבלני, הולך ישר לקנות עיתון ולחפש במודעות הדרושים
אך אבוי! לבוב יש תואר במנהל עסקים, איך הוא יכול ללכת לעבוד
בתור מלצר ? .אך בוב משנס מותניים והולך לעבוד בכל עבודה שיש
אך שוק העבודה האכזרי לעס את בוב מכל כיוון וירק אותו החוצה.
אחרי 6 חודשים של עבודה בעבודות מזדמנות וממש לא לרמתו של בוב,
הוא מתחיל להיות טיפ טיפה אנטי חברתי. הוא יושב בבית ובוהה
בטלוויזיה ושותה בירה שאין לו כסף לקנות...הוא לא מדבר עם
הילדים שלו והוא לא מתייחס לאשתו. אפשר להגיד שכאשר בוב היה
צריך ללכת לעבוד בתור פועל זבל עם בוס שיותר צעיר ממנו וחושב
שהוא מלך פחי הזבל, זה היה הקש ששבר את גב הגמל...
אך בוב לא מוותר, הוא עדיין איכשהו מצליח לשלם את חשבונותיו,
אפילו אם זה על חשבון מתנת יום הולדת לאשתו. יום אחד, מגיע
דואר לדירתו של בוב...הוא רואה מכתב אחד, עם הסימן של החברה
שפיטרה אותו. בוב מקווה מאוד למשהו טוב, לתחינה שיחזור. אך
כאשר הוא פותח את המכתב, צבעו אדום...מאשימים את בוב במעילה
בכספי החברה ותובעים אותו על 2 מיליון דולר!! כמובן שבוב חף
מפשע.
אבל, זה לא משנה אם בוב חף מפשע. הוצאות המשפט רוששו אותו עד
הסוף. בינתיים, אשתו עזבה אותו כי הוא לא התייחס אליה ולקחה את
הילדים איתה. בוב כבר הומלס עכשיו והמשפט עדיין לא הסתיים!!
דיון אחרי דיון אחרי דיון...והדיונים הם בהפרש של כמה חודשים!
בדיון האחרון, לבוב כבר לא אכפת מכלום...הוא מגיע לבית משפט
בבגדי ההומלס שלו ומנסה לטעון משהו בעזרת העורך דין המאוד חדש
שמוכן לעבוד רק בשביל ניסיון.
זהו. המשפט נגמר. בוב הפסיד. למה אפשר לצפות שמתמודדים מול
תאגיד ענק ?
בוב בזבל. הוא כלום. הילדים שלו כבר גדלו והוא בכלל לא מכיר
אותם והם לא מכירים אותו.
בוב חי באשפתות כמו כלב, מתנחל ליד חביות בוערות עם הומלסים
אחרים וכלביהם...
ואז, לבוב מתחשק לבקר בדירתו הקודמת. סתם. מה יש לו לעשות, חוץ
מזה ?. הוא הולך לו לדירתו ומוצא בתיבת הדואר מכתב בודד, ממוען
אליו. במכתב כתובות כמה שורות בזו הלשון:
"החברה עשתה טעות ותפצה אותך על טעותה. האיש המבוקש היה זה
במשרד לידך. על פי תקנה (בלה בלה בלה ) ותת-סעיף (בלה בלה בלה)
האישומים נגדך מבוטלים".
כשבוב רואה את המכתב הזה הוא משתגע. הוא חושב על כל אותם שנים
חסרי תועלת וחסרי טעם...
היום, בוב מת. הוא התאבד אחרי שהייה קצרה בבית המשוגעים. הוא
השאיר פתק: "מה היה השם של אשתי ? ". |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.