כבודו מונחת על צלחת בפתח למקלחת.
בכפית נשלוף העין, במזלג נתפוס האף,
הפה פעור נותר כפתח לאוורור.

משב קריר אך ריחני מפציע בשדה ירוק פורח
מעיין של מים מתוקים בכוס, בוקע ישירות מברז
קמ"ש זרימת הדם בווריד מפתיע בנתז פתאומי
נותרת השקיעה, גלמודה, אדמדמה - שעת הערביים.

בשמלה לחה-צמודה פוסעת לה ילדה.
צחיחות מדבר, שאון הרעם, אין בהם להרשימה.

גופה הקטן השבוי בשמלתה טובל במעיין מים מתוקים,
נשאפת פנימה לקרקעית הכוס.
הפה אינו נותר עוד כפעור, מבריח פנימה ילדה קטנה להתמוסס במשקה
צלול.
ננשפת מנחיר האף, כלואה בחריץ חומת שיניים,
מצטננת ממשב קריר וריחני חולף ובא,
מתערבלת כבמכונת כביסה ונותרת רטובה

מתקפלת, מתיישרת ונגרסת במכונת גריסה.