אני רואה איך היום לאט לאט נעלם
איך השמש הכבדה שוקעת על עוד יום עייף
היא שוקעת על עוד יום שלא נוצל כהלכה
והשמיים
לאט לאט נעלמים...
ענני כבשה קטנים
דוממים,דוממים...

הרחוב כל כך שקט...
הכל נראה כל כך טוב מפה
האם השארתם משהו מאחור בשבילי?
האם איכפת לכם בכלל מגורלי?
אבל אתם ממשיכים,אתם ממשיכים בשלכם
למה שלא תיקחו אותי איתכם?
במעופכם,למקום אחר...

אבל עכשיו אני רוצה להיות רק פה
לא איכפת לי גם אם זו אשליה...
אני רוצה להנות מהרגע,מהפשטות
ולא לתהות יותר,לא לשאול
עוד שאלות,
קטנות וגדולות...

אני רוצה להסתכל על היום הנעלם
ועל השמש ששוקעת בכבדות
ולא לשאול לאן הם הולכים
לתת לימים,
הזורמים,
ללכת ממני הלאה
לקום וללכת,בלי להביט עוד לאחור.