[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







רועי בלום
/
יום קיץ חם

יום קיץ חם

החום של אמצע יולי הוא שהטריף אותי וגרם לי לצאת מהדירה הקטנה
והלא ממוזגת, נו טוב כאשר אתה שוכר באמצע החורף ומכסימום אומר
לעצמך שתצתרך שמיכה נוספת, לא גורם לך לחשוב על הקיץ, וזה
שהחזאי התורן אומר בקול גדול בחדשות של אתמול בערב כי יהיה
יותר קריר מחר ממש לא משפיע על הטמפרטורה בדירה שלי.
אני יוצא מהדירה לרחוב המטונף אי שם במרכז תל אביב ומחפש לראות
דמות אנושית יודע שכל מי שנורמלי נימצא כקרגע עמוק בתוך המזגן,
כמובן שהדמות הראשנה שאני רואה היא של דודו, למי שלא מכיר את
דודו אז מדובר בכושי המטורף של תל אביב , רוב האנשים שרואים
אותו עוברים לצד השני של הרחוב, לא בגלל שהם מכירים אותו אלא
בגלל שהיצור הזה שקוראים לו דודו הגיע מארצות הברית בתור עובד
זר לפני כמה שנים, והדבר היחיד שמפתיע בנושא זה שלדעת רוב מי
שרואה אותו הוא היה צריך להיות מכסימום עובד זר בשרות ההאבקות
החופשית, האדם סליחה יצור הזה מביט על כל אחד ממעלה ה2 מטר
ועוד כמה סנטמטרים שיש לו, ומדבר בקול עבה של שליח של ישו
שאוהב את האלוהים שלו, למעשה רוב האנשים בגלל שהם עוברים לצד
השני של הרחוב לא שומעים אותו, אבל אני בתור אחד שכבר חצי שנה
גר באותו רחוב שבו האו גר מידי פעם שומע אותו בלילה בעיקר כאשר
הוא חוזר חצי שתוי מהבאר הקרוב.
אני זוכר את הפעם הראשונה שהיא דפק לי בדלת באמצע הלילה,
בהתחלה רציתי לקרוא למשטרה אבל הריח של האלכוהול חדר דרך הדלת
ככה שלמרות הרעש שהוא עשה פתחתי לו את הדלת, זה היה יכול להיות
משעשע אבל זה שהוא חשב אז שאני בבית שלו ולקח לי כמעט שעה
לשכנע אותו שזה לא הבית שלו הפך את זה אז למשהו די מתסכל, אני
לא בטוח שכל אחד היה מתווכח עם כושי ענק באמצע הלילה , אבל מה
לעשות שאני בחור עם נשמה ואוהב להתווכח ואולי קצת טיפש החלטתי
אז לא להתקשר למשטרה אלא לפתוח את הדלת, ומה לעשות שהכושי הזה
שגיליתי באותו לילה שקוראים לו דודו דווקא בחור משעשע, או
לפחות גיליתי את זה בערך אחרי שעה כאשר הוא כבר האמין לי שזה
ממש לא הבית שלו.

אני מתקדם ברחוב לכיוון דודו שמביט עלי מרחוק מהגובה הלא רגיל
שלו, ומרים את היד כדי לעשות לו שלום, הו מחייך חיוך ענק ואני
רואה שכל השניים שלו לבנות לחלוטין חוץ מחור קטן של מקום שבו
פעם הייתה שן, הוא סםר לי שזה היה לא הרבה זמן אחרי שהוא הגיע
לארץ, כמה חברה שיכורים החליטו שהם לא אוהבים את התחת הכושי
שלו לטענתם, והם ניסו להראות לו את זה בעזרת מקל, אז הם הצליחו
רק במכה הראשונה האו מספר לי בחיוך פחות שן, ולאחר מכן הם ברחו
לכל הכיוונים כאשר הם גילו כי האח השחור שלהם יודע ללכת מכות
ושיש לו לא רק גובה אלא גם ידיים ארוכות שהאל עצמו נתן להן
עוצמה כדי לשבור שניים של שונאי כושים, ככה הוא סיפר לי באחד
הלילות שהוא הגיע אלי בטעות או שלא בטעות.
הוא צועק לי איזה משהו שאני לא כל כך מבין בגלל איזה אינטליגנט
שמחליט להעיר את כל השכונה אם הצפצפה החדשה שיש לו ברכב החדש
שהוא קנה, אני מסתובב לראות מה הבלגן והרעש כאשר אני קולט את
הערס השכונתי נינס אם רכב אדום בוהק חדש במהירות, ועל הפרצוף
שלו חיוך של איזה מליון דולר, דודו כבר הזהיר אותי ממנו באחד
הערבים עוד כאשר הייתי יחסית חדש בשכונה, הוא אמר לי שהבחור
הזה לא בסדר ושהוא מוכר דברים שלא כדי לקנות, הוא אמר לי את זה
עם קריצה רבת משמעות של אחד שמבין עניין, ואני בתור ילד טוב
לקח לי איזה שתי דקות להבין על מה מדובר.

אז הערס מתקדם בגאווה לא מוסתרת ברחוב הצר שלנו מצפה שכולם
יביטו על הרכב החדש שלו ויתחילו להזיל ריר, הוא קולט את המבט
שלי על הרכב ומגביר את המהירות שלו תוך כדי זה שהוא מבצע עצירה
חזקה לידי שנישמעת עד קצה הרחוב, הוא פותח חלון ואני שומע את
המוזיקה צורחת בקול את אחד הטרנסים המוכרים האחרונים שנישמעים
כל הזמן ברדיו, "בו תיכנס" הו מחייך לכיווני "יש מזגן" הוא
מצביע על פיתחי האוורור.
אני מתכופף ומביט ברכב החדש ומרגיש את הקור יוצא מהרכב וכמעט
מתפתה להכנס, אולם אז אני מגיש יד אדירה על הכתף שלי וקול עבה
וחזק "זה בסדר אנחנו לא צריכים מזגן" אני קצת מתעצבן על היד
החזרה שמחזיקה לי את הכתף ומרים את הראש בזמן שהערס השכונתי
שלנו מרים כתפים ונותן גז להמשך הרחוב, דודו עומד מעלי עם
החיוך בלי השן וכמעט ולא מזיע, בזמן שאני מרגיש את הטיפות
נוזלות ממני ומרטיבות את החולצה הקצרה שאני לובש.

ברגע שבו אני מתיישר לחלוטין הוא עוזב לי את הכתף ומתחיל
להתרחק תוך כדי זה שהוא אומר "אתה חייב לי אחת" אני מתמלא זעם
והחום מוסיף את שלא, "למה מי מת" אני יורק בלי לחשוב הרבה, הוא
נעצר במרחק של שני מטר ממני אולי כאשר אני רואה את הגב שלו
נמתח לכל אורך השני מטר ומשהו שלו, ואז הוא מסתובב, הפרצוף שלו
כבר לא מחייך והעינים החומות די עצובות, הוא אומר בשקט אלגנתי
כזה "אני אמרתי" ולא מוסיף הרבה אלא רק ממשיך להביט עלי, הוא
רואה שאני עדיין עצבני אז הוא ממשיך "בו אני אספר לך סיפור על
שתיה קרה אצלי" ומסמן לי ללכת אחריו, אני למעשה די מופתע כי
מעולם הוא לא הזמין אותי אליו או שאני הזמנתי אותו אלי, הוא
תמיד היה מגיע לפי חשק, בדרך כלל שיכור יותר מאשר לא שיכור.

אנחנו מתחילים להתקדם וניכנסים לאחד הבניינים עולים שלוש
קומות, הוא מתכופף בזמן שהוא עובר מתחת לדלת של הדירה שלו ואני
ניכנס אחריו בחצי חשש, הדירה כמעט ולא מרוהטת , פה ספה שם
מיזרון ישר, יש איזה מקרר מרעיש שאני רואה במתבח שלו וגז קטן,
הוא ניגש למקרר ופותח אותו, מוציא משקה כל שהו ובקבוק אם משהו
אלכוהולי לא מזוהה, "שב" הוא מצביע על הספה הישנה והמזרון גם
כן "איפה שנוח לך" מחייך את החיוך בלי השן.
אני מתיישב על המזרון בודק תוך כדי שאין עליו חיות לא מזוהות,
הוא קולט אותי אבל בוחר שלו להגיב, אני מסמיק קצת וממשיך לשתוק
נבוך ממה שקרגע עשיתי.
לא עוברות דקות אחדות ואני מתחיל להזיע שוב, הוא חוזר עם שתי
כוסות ומגיש לי אחת מהן ומיד ניגש לפתוח את אחד החלונות, החום
הבלתי ניסבל מבחוץ שביינתים גיליתי שנימצע גם בתוך הדירה מתרכך
מעט עם משב רוח, מסתבר שבצורה זו או אחרת , החלון שלו פונה
בדיוק לכיוון הים באיזה שהוא חור שנראה לא טיבעי בין הבתים
הישנים שמסביבנו, כך שבכל השכונה אין טיפה רוח ורק אצלו יש,
אני מתחיל לקנא בו בזמן שהוא מתיישב על הכורסא מצביע על הכוס
עם המשקה שעוד לא נגעתי בו.

אני מביט במשקע וגל של ריחות משונים עולה משם, אני מנסה לטעום
מעט והטעם המוזר דווקא לו רע, אני לוקח שלוק יותר גדול וכמעט
נחנק כאשר אני מרגיש את כמות האלכוהול שבפנים, הוא יושב על
הספה ברגליים פסוקת מביט בי וקולט את מה שעובר על ומתחיל
לצחוק, "לא רגיל לאלכוהול" אומר משועשע "זה בסדר, לא הרבה
אנשים יודעים לשטות את הדברים שדודו מכין, אבל דה ילד ,
המשקאות של דודו ישרפו לך את הגרון אבל הם יעשו לך קריר אחר כך
ואז תבין למה דודו לו מזיע באמצע יום חם כמו היום" הוא מסיים
תוך כדי זה שהוא שותה בלגימה אחת את מה שיש בכוס שלו.
אני מצליח לשתות עוד כמה לגימות מהמשקה והוא מתמתח ומתחיל
לדבר.

"תראה  ילד" הוא מתחיל, ואני כמה שאני שונא שהוא כל פעם קורה
לי ילד, למרות שאמרתי לו אולי עשר פעמים שלא יקרה לי ככה הוא
ממשיך "בו אני אספר לך איך דודו הכושי המכוער והגדול מאמריקה
הכיר את הערס במכונית החדשה, זה היה לפני אני חושב יותר
משנתיים כאשר דודו שאז עוד קראו לו אייזק" הוא רואה את החיוך
שלי כאשר אני שומע את השם האמיתי שלו וממשיך בלי להגיב" החליט
לעשות שינוי, דודו החליט לטייל בעולם ולגלות מה יש בעולם עד
שדודו יחליט שהגיע הזמן להשאר במקום מסויים, אז דודו מחפש מקום
ללכת אליו ובכנסיה הוא שומע את הכומר מדבר בלהט על ארץ הקודש
מאיפה שיהושע הגיע ואיפה שתנ"ך נכתב, אז דודו שהוא בחור אומנם
גדול ולא חכם במיוחד מחליט באיזה רגע של החלטה לקחת את התחת
הגדול שלו ואת הראש היותר גדול שלו, ואפילו את החיוך הענק שלו
ולטוס לארץ הקודש, לא עוברות 48 שעות מהרגע שבו דודו מחליט
לטוס והוא כבר נימצא על מטוס בדרך לשם תוך כדי זה שבקושי יש לו
כסף ואין לו שמץ של מושג מה הוא הולך לעשות ברגע שבוה הוא
נוחת, אז הכושי הגדול הזה שיושב כרגע על הספה המכוערת הזו מולך
מוצא את עצמו במטוס לבד ושומע שמעט כולם מדברים שפה שהוא לא
מכיר ורק אז דודו שזה אני קולט מה הוא עשה, אבל מה לעשות שלא
כמו באוטובוס אתה לא יכול לרדת ולכן דודו לאחר כמה שעות מגלה
את עצמו באמצע שום מקום מבחינתו כאשר הוא לא יודע מה הוא הולך
לעשות אם עצמו.
בשדה התעופה דודו לוקח מונית אם נהג שיודע אולי שתי מילים
באנגלית וכאשר הנהג שואל לאן בעיברית דודו לא מגיב, הנהג מבין
מזה שכנראה מדובר בתל אביב  ולשם הוא לוקח את הכושי הענק שרק
נחת בארץ לא מזמן. "
דודו מתרומם מהספה והולך למטבח בזמן שאני ממשיך לשתות את מה
שיש לי בכוס , אני מבחין שהרוח וכנראה גם המשקה באמת גרמו לי
שאני לא אזיע ואני צועק לדודו שיכין לי עוד אחד.
הוא חוזר מחייך עם עוד שתי כוסות בידים הענקיות שלו, נותן לי
אחת ומתיישב שוב על הספה "נו אז אתה אוהב את המשקאות של דודו"
מחייך אלי חיוך גדול שיש בו חור לא קטן בכלל ומיד ממשיך בסיפור
"אז דודו מוצא את עצמו לאחר לא הרבה זמן באמצע תל אביב בלי שפה
עם מיזוודה אחת בקושי וכמה גרושים ירוקים,מסתבר שבתל אביב כל
עוד יש לך ירוק ביד אין לך בעיה ודודו מסתדר שלושה ימים רצוף
ואפילו מוצא איזה אכסניה לגור בה .
לאחר שעברו על דודו השלושה ימים הללו הוא שומע בפעם הראשונה את
השם דודו על איזה פרצוף באחד הבארים ברחוב שליד הים, משום מה
כאשר המלצרית שואלת אותו איך קוראים לו, הוא עונה לה דודו
במקום אייזק, ומאז הוא נשאר אם השם הזה " ממשיך בחיוך ומרוקן
את הכוס השניה שהוא הביא, אני מסיים את הראשונה ונמתך על
המזרון ששוכב על הריצפה.
"אז אתה שומע ילד" הוא ממשיך כאשר הוא רואה שאני שוב מתייחס
אליו ולא לכוס הריקה שאני עדיין מחזיק ביד "תקשיב לי טוב ילד
למה סיפור כמו של דודו אי אפשר לשמוע בכל מקום" הוא ממשיך בזמן
שאני מרים לכיוונו את הכוס השניה בברכה מוכרת " דודו באותו
היום יוצא מהבאר שמח וטוב לב ומחליט שהגיע הזמן למצוא מה לעשות
אם עצמו חוץ מללכת כל היום בתל אביב,  הוא מתחיל ללמוד עיברית
ואפילו מוצא חור מסריח מאוד לשים את הראש שלו בגלל שמסתבר
שלחיות גם באחסניה זה יקר מאוד, אבל מה הכסף מתחיל להגמר
ואומנם דודו יודע מילה או שתיים בעיברית אבל זה לא כל כך עוזר
למצוא עבודה, וכל מקום שהדודו ניגש אליו אנשים זזים הצידה כי
דודו בחור גדול, אז מה עושים כאשר לא מוצאים עבודה רגילה?" הוא
שואל אותי בזמן שאני נילחם אם הכוס השניה " מוצאים עבודה לא
רגילה" אני עונה בתמימות משהו.

דודו מוריד את החיוך מהפנים שלו ושותק לשניה "אתה לא יודע כמה
שזה נכון" הוא ממשיך "מוצאים עבודה לא רגילה , אז דודו הופך
להיות הדבר הטוב ביותר בחור גדול כמוהו יכול להיות וזה שומר
בכניסה לבאר, בהתחלה זה די נחמד לדודו כי גם הוא לומד עיברית
יותר מהר, בעיקר קללות,  " הוא חוזר לחייך "אבל גם לומדים
להכיר את כל סוגי הטיפוסים, הטובים והפחות טובים, שם דודו פוגש
בפעם הראשונה את זה שהיה ברכב, הבחור היה מגיע לו מעט לבאר
שעליו השגחתי, בהתחלה לא הייתי בכלל רואה אותו או מתייחס אליו
יותר מאשר לכל לקוח קבוע אחר, הייתי מכסימום מחייך כאשר הייתי
רואה אותו, הוא מעולם לא עשה בעיות, לא רב  אם אף אחד, לא צריך
לזרוק אותו בכוח החוצה, בחור שקט שותה את מה שהוא רוצה והולך,
מכסימום מגיע אם בחורה או חבר לא יותר מזה, ומה לעשות שבעבודה
הזאת, מי ששקט לא רואים אותו כמעט, אבל מה לדודו שיושב מולך יש
לב גדול ולא רק גוף גדול, וחוץ מלב גדול יש לו אוזניים גדולות
ועיניים גדולות, ודודו שיוב על הספה מולף, מגלה כי הבחור השקט
הזה מוכר כל מיני דברים, אז דודו מחליט להסתכל עליו קצת יותר
ויום אחד דודו רואה איך הבחור הזה נותן למשהי איזה כמה דברים
קטנים בתמורה לכמה מרשרשים גדולים, והבגלל שלדודו יש לב גדול
וההראות מהבוס במקום זה גם לדאוג שחרות כמו זה לא יהיו בפנים,
דודו ניגש אל הבחור ובשקט מבקש ממנו לעזוב, בשביל שלא יהיה
יותר מידי בלגן, מה מסתבר?" שואל אותי דודו ושוב נעלם החיוך
מהפרצוף שלו "מסתבר שזו תחנה חזקה ביותר של הבחור הזה ושהו לא
כל כך רוצה לצאת, אז דודו שהוא כושי גדול וחזק עושה את הטעות
הראשונה שלו בארץ ומחליט לזרוק את הילד הזה החוצה, מה מסתבר
שלחרה כזה יש חברים וכאשר דודו מסיים את העבודה, פתאום כמה
חברים של החרה ממתינים לדודו בחוץ, אומרים לדודו שרק רוצים
לדבר איתו, אז דודו שהוא כושי גדול וחזק אם מעט שכל, אבל תודה
לאל מעט לפעמים זה מספיק, מחליט לא לתת להם את התענוג ותופס את
הרגיים הארוכות שלו ומתחיל לרוץ כמו משוגע, מגיע לחדר המכוער
שלו וסגר אחריו את הדלת ורק אז ניזכר שהוא כנראה לא נושם כבר
כמה דקות".
אני מנסה לדמיין לעצמי מה זה לראות כושי ענק כמו דודו רץ
במהירות ברחובות ומגלה שזו לא מחשבה נעימה במיוחד. מופתע אני
מגלה שהוא השתתק ושוב התרומם כדי להביא שוב משהו לשתות.
הוא חוזר לאחר כמה דקות נותן לי את הכוס הלישית ואני מגלה לפתע
שאת הכוס השניה סיימתי די מזמן ואפילו לא הרגשתי את זה.
הוא מתיישב שוב על הספה ולא אומר מילה אלא רק מביט על התיקרה
הלבנה של הדירה שבה אנחנו נימצאים.
אני ממתין שהוא ימשיך אבל לא ניראה שהוא מתכוון להמשיך "זהו?"
אני שואל אותו, והוא מוריד את העיניים מהתיקרה, "לא." הוא עונה
לי "זה לא היה הסוף" הוא מרים את החולצה, ואני רואה שתי צלקות
על הבטן שלו, "זה היה הסוף" הוא אומר  בשקט " דודו הכושי לא
חשב שהם יבואו גם למחרת לבקר אותו, והפעם הם חיכו לו בשני
הצדדים של הרחוב והיו אולי עשרה, דודו הראה להם שגם הוא יודע
להיות בן זונה באותו יום , אבל הם הראו לדודו של]פעמים עדיף
לעצום עין, מאז הוא ואני לא מכירים יותר אחד את השני" ממשיך
דודו , "הוא עושה מה שהוא רוצה, ודודו מתרחק ממנו ודואג שגם
אחרים יתרחקו ממנו" הוא משתתק.

אני שותק לרגע ואז כאילו האלכוהול מדבר מהפה שלי "מה ולא סגרת
איתו את החשבון?" אני שואל.
דודו מחייך, "למה אתה חושב שדודו לו נתן לך להכנס לרכב החדש
שלו?"  דודו משתתק וקורץ לכיווני, אני קצת מטושטש מהאלכוהול
שהוא נתן לי מוריד את הכוס, ומתרומם בקושי, "לא הבנתי" אני
אומר בזמן שהוא מתרומם ומסמן לי לבוא לכיוון החלון.

אני מתקדם לחלון ומרגיש את כל העולם זז סביבי בזמן שהוא מצביע
לכיוון המשך הרחוב, אני מנסה להביט לכיוון שהוא מצביע אבל
העולם מסרב להתיישר לכייון שאליו אני מפנה את הראש שלי, לאחר
כמה שניות נוספות אני מבחין פתאום בקול מוכר של אמבולנס, אני
קולט אותו בהמשך הרחוב עומד ליד רכב חדש ועקום שהתנגש באחד
העמודים של החשמל.
דודו עומד לידי ושם את היד שלו על הכתף שלי, "רוצה עוד משהו
לשתות?" שואל.
אני חושב להסתובב לכיוונו מסמן לו כן אם הראש ומקיא למטה את כל
מה ששתיתי עד עכשיו.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
א
אר
ארנ
ארנב
ארנב מסומם




אחד בפרץ שנינות


תרומה לבמה




בבמה מאז 3/9/02 10:55
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רועי בלום

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה